תורה תמימה על איכה ג:ו

במחשכים הושיבני וגו'. במחשכים הושיבני כמתי עולם – מלמד שהסומא חשוב כמת יב) וכתבו התוס' דנ"מ בזה למבעי עלי' רחמי, ואינו מבואר, הלא על כל צרה וצער דרוש לבקש רחמים, ויתכן הכונה למבעי רחמי שלא יבא האדם לידי כך, ובקשה כזו שבעבר באמת מבקשים רק על דבר גדול, וכנראה כונו תוס' ללשון כזה בעירובין מ"א ב' גבי ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו וגו' ושם בהכרח צריך לפרש דצריך לבקש על זה למפרע. [נדרים ס"ד ב׳].

במחשכים הושיבני וגו'. במחשכים הושיבני כמתי עולם, א"ר ירמיה, זה תלמודה של בבל יג) ר"ל הלומדים שבבבל, מפני שאין נוחין זה לזה בהלכה ומתוך כך אין ההלכה מתבררת אצלם והם מגששים בה כמו באפלה. והארכנו בבאור דרשה זו בתורה תמימה ס"פ בראשית בפסוק בבל יעו"ש. [סנהדרין כ"ד א׳].