תורה תמימה על אסתר ט:כז

קימו וקבלו. אמר רבא [אע"פ שמתחלה קבלו ישראל את התורה בכפיית ההר כגיגית] אפילו הכי הדר קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב קימו וקבלו – קימו מה שקבלו כבר כז יתכן דמדייק קדמות הלשון קימו לקבלו, דלפי ההגיון צ"ל להיפך קבלו וקימו, שהרי אי אפשר לקיים קודם שמקבלים, והוא כעין המאמר נעשה ונשמע שאמרו בשעת מת"ת והכא במגילה קבלה היתה בודאי קודם לקיומה, ולכן דריש קימו מה שקבלו כבר בשעת מתן תורה, וזה נראה גם שעם דרשה הבאה. . (שבת פ"ח א')

קימו וקבלו. אמר שמואל, אסתר ברוח הקודש נאמרה, דכתיב קימו וקבלו – קימו למעלה מה שקבלו למטה כח יתכן בטעם הדרשה דמדייק כמש"כ באות הקודם דהול"ל קבלו וקימו, יעו"ש, לכן דריש באופן שיהיה הלשון על הסדר. . (מגילה ז' א')

ולא יעבר. [תני, אע"פ שכל החודש כשר לקריאה המגילה, אפילו הכי אין מאחרין מי"ד בו, מאי טעמא ולא יעבר כתיב] כט דרשה זו כפולה בענינה לעיל בפסוק כ"ב בדרשה כימים ובדרשה והחודש, ושם נתבארה די צרכה. . (מגילה ב' א' וירושלמי מגילה פ"א ה"ה)

ככתבם. [מלמד שמגילת פורים צריכה להיות כתובה אשורית] ל ר"ל בכתב אשורי ובלשון הקודש, ועיין לעיל פרשה ח' פסוק ט' בדרשה וכלשונם. . (מגילה י"ט א')

ככתבם. הקורא את המגילה על פה לא יצא, מאי טעמא, ככתבם כתיב לא ובגמרא שלנו י"ח א' יליף זה מדרשה אחרת [תובא בפסוק הסמוך] ר"ל דלא ניחא ליה בדרשה זו מירושלמי משום דמכאן אין הראיה מוכרחת כל כך, די"ל דככתבם קאי על סדר כפי שהיא כתובה ולא להקדים המאוחר ולאחר המוקדם. . (ירושלמי מגילה פ"ב ה"א)

ככתבם וכזמנם. [הקורא את המגילה למפרע לא יצא. מאי טעמא, דכתיב ככתבם וכזמנם, מה זמנם למפרע לא אף כתבם למפרע לא] לב ר"ל מה זמנם למפרע לא, דאי אפשר שיהא ט"ו קודם י"ד אף כתבם למפרע לא, שלא לקרוא קודם הפרשה המאוחרת. . (שם שם)

בכל שנה ושנה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני, מאי טעמא, דכתיב בבל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן אף כאן אדר הסמוך לניסן, ואימא מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לשבט אף כאן אדר הסמוך לשבט, מסתברא, מסמכינן גאולה לגאולה לג ר"ל גאולת פורים לגאולת מצרים. . (מגילה ו' ב')