תורה תמימה על אסתר ב:טז

ותלקח אסתר. מתעלה בלקוחין דין אמר אנא יהיב מאה דינרין ועליל עמה ודין אמר אנא יהיב תרתין מאוון ועליל עמה לג יתכן דמדייק מדכתיב ותלקח [דלשון זה שייך רק בשעה שלקחוה מביתה כמו שהוא בפסוק ט', אבל לא עתה שכבר היתה בבית המלך] ולא כתיב ותבא (כמו דכתיב גבה ובשאר הנערות – לבוא אל המלך) ולכן דריש ותלקח מלשון מקח וקנין (ואין קיחה אלא בכסף), כלומר כל אחד חפץ לפזר כסף מלא בעד הזכות ללותה אל המלך. והלשון ועליל עמה אולי צ"ל ועיל עמה, ובזה הראו כלם כי יקרה היא מאד בעיניהם, וז"ש מתעלה בלקוחין, ע"י המשא ומתן בזה נתכבדה ונתעלתה אסתר. ועיין עוד בבר"ר פ' מ'. . (מ"ר)

הוא חדש טבת. ירח שבו נהנה גוף מן הגוף. (מגילה י"ג א')

בשנת שבע למלכותו. א"ר שמואל בר אימי, מדה טובה היתה באותו האיש, שהמתין ד' שנים עד שמצא אשה ההוגנת לו לד דהמאורע עם ושתי היתה בשנת שלש למלכותו. ואע"פ כי קיבוץ הנשים והבתולות החלה מיד אחר נפילת ושתי, צ"ל דהכונה שלא היה נמהר לגמור הלקוחין עד עבור ד' שנים. [מ"ר פרשה א' פסוק ג'].