תורה תמימה על אסתר א:ז

והשקות בכלי זהב. א"ר פינחס בשם ר' יצחק, והלא נפשו של אדם חותה לשתות בשל זהב, אלא אלו כלי זכוכית משובחים שרואין צל פניהם בהם והם יפין ויקרין בכלי זהב עב הלשון חתה מקורו מלשון יוני, וענינו קצה, גועל נפש, וכ"ה בירושלמי פ"ח דתרומות. ולא נתבאר כלל ענין השאלה והלא נפשו של אדם חותה [קצה] לשתות בשל זהב, והלא מעשים בכל יום לשתות בכלי זהב במשתאות גדולות. וגם מצינו בשלמה (מלכים א י׳:כ״א) וכל משקה כלי המלך זהב, ויתכן לומר דמדייק הלשון והשקות שהוא פעל יוצא, וכמו השקיני נא, וגם גמליך אשקה (פ' חיי), ומשמע שהיו אנשים משקים את האורחים, ואין זה הנהוג כלל, אלא הול"ל והשתיה או והמשתה בכלי זהב. וזולת זה הנה לגבי עשירותו הנפרזה של אחשורוש שחשב בפסוק הקודם שוב אין כל חידוש ורבותא לספר שהיו שותין בכוסית זהב, שזה דבר מצוי מאד לכל איש אמיד, ולכן דריש דהכונה כאן לא על גוף השתיה שבכלים אשר על השולחן, הכוסית והגביעים, אלא על הכלים שהיו מחזיקים בהם היין לתת מהם על השולחן, כמו החביתין, היו ג"כ של זהב, ואחרי שארכה המשתה ק"פ יום והכינו יין בחביתין של זהב לכל משך אותו הזמן, זה הוי באמת רבותא וחידוש מעשירות נפרזה, וידוייק לפי"ז גם הלשון והשקות, והיינו מה שהיו המשרתים משקים, כלומר מריקים ומזמינים יין אל השלחנות. והנה איתא בתענית ז' א' שהיין המשומר בכלים של זהב מתקלקל ונפגם, ופריך בזה, דאחרי שארבה המשתה ק"פ יום איך הכינו והחזיקו יין לכל אותו הזמן בכלי זהב, והלא במשך זמן כזה נפגם עד שנפשו של אדם קצה לשתות מהם, ומשני שגם אותן הכלים היו כלי זכוכית יקרים. . (שם)

וכלים מכלים שונים. מכלים משונים מבעי ליה, אמר רבא, יצתה בת קול ואמרה להם, ראשונים כלו מפני כלים ואתם שונים בהם עג לשון קצר הוא, וצ"ל הראשונים כלו מפני כלים שלי, ונסמך על מ"ש בדרשה הבאה מי גרס לבלשאצר שתתקעקע ביצתו מן העולם לא ע"י שנשתמש בכלי ביהמ"ק, ויליף זה שם מפסוק, ובדרשה הבאה מבואר שנשתמש בכלי ביהמ"ק, ולזה אמר שהראשונים כלו על זה והוא שונה ברשעתם. . (מגילה י"ב א')

וכלים מכלים שונים. הביא כליו וכלי עילם עד ר"ל מכל מדינות עילם שהיא היתה מדינתה של שושן, כמבואר בדניאל ח' בשושן הבירה אשר בעילם המדינה. , נמצאו שלו יפין משל עילם עה והוי הפי' וכלים מכלים שונים, שכלים אחרים משתנין [לגריעותא] מפני כליו שלו. , הביא כליו וכלי ביהמ"ק ונמצאו נאין ויפין מכליו, ור' תחליפא אמר, כלים שצורתן משתנית לימים קלים עו ר"ל כלים שהם משתנים יותר מכלים אחרים, כי בימים מעטים צורתם משתנית ע"י פחיתותן, והם מזהב דק או כלי זכוכית ע"י שבירה. ור' שמואל ב"ר נחמן אמר, כלים שהן מכלים למשתמשין בהם, מי גרם לבלשאצר שתתקעקע ביצתו מן העולם – זה שנשתמש בכלי ביהמ"ק עז עיין מש"כ לעיל אות ע"ג. . (מ"ר)

ויין מלכות רב. אמר רב, מלמד שלכל אחד ואחד השקוהו יין שגדול ממנו בשנים עח ר"ל יין ישן מאד, ומדייק משום דלפי פשוטו הול"ל ויין מלכות הרבה, דהוה משמע דהרבוי היה בכמות היין ומדכתיב רב משמע דהרבוי היה באיכותו דהיינו שהיה היין ישן מהשותה, ועדה"כ ורב יעבד צעיר. . (מגילה י"ב א')

כיד המלך. מהו כיד המלך – כמסת יד המלך עט מלשון הכתוב (ס"פ ראה) כמסת ידך, ומפרש בזה הלשון כיד המלך – כהשגת יד המלך. ולפנינו במ"ר הנוסחא ככוסות ביד המלך, ועמלו מאד המפרשים בבאורה אבל פשוט כי ט"ס היא וצ"ל כמו שהעתקנו כמסת יד המלך, וכן מפורש בתרגום ראשון כמסת ידא דמלכא. . (מ"ר)