תורה תמימה על קהלת ד:ו

טוב מלא כף וגו׳. טוב מי שהוא שונה הלכות ורגיל בהם ממי שהוא שונה הלכות ומדות ואינו רגיל בהם יד ר"ל אינו חוזר עליהם כפעם בפעם, וקרי להלכות שרגיל בהם כף נחת שעל ידי רגילתו בהם יש לו נחת רוח, והלמוד הרב הבלתי רגיל לו קורא מלא עמל שעל ידי שאינו רגיל בהם יש לו עמל וטרחה לחזור עליהן ולמצאן. , אלא לרעות רוח, רצונו שיקראו לו בר מכילתא, והמשל אומר, טוב צפור אחד כפות ממאה פורחות טו הנמשל פשוט, שהלמוד שאינו רגיל בו משתכחים ממנו והמה לו כצפרים עפות. . (מ"ר)

טוב מלא כף וגו'. טוב מי שהוא עושה צדקה מועטה משלו ממי שהוא גוזל וחומס ועושק ועושה צדקות גדולות, אלא לרעות רוח, רצונו שיקראו לו בר מצות, והמשל אומר, נואפת בשכר תפוחים ומחלקתן לעניים. (שם)

טוב מלא כף וגו׳. טוב מי שיש לו עשרה זהובים ונושא ונותן ומתפרנס בהם ממי שהוא נוטל ממון של אחרים ומפסידן אלא לרעות רוח, רצונו שיקראו לו גברא פרקמטיא טז שעל ידי שמרבה בסחורות רבות שלא הורגל בזה הוא קרוב להפסד. . (שם)

טוב מלא כף וגו'. טוב מי שהוא שובר גינה אחת ועובדה ממי שהוא שוכר גינות הרבה ומאבדן אלא לרעות רוח, רצונו שיקראו לו בעל קרקעות, והמשל אומר, השוכר גינה אוכל צפרין, השוכר גינות צפרין אוכלין אותו יז כי ע"י שלא יוכל לפקח ולהשגיח על כל שדותיו לכן אינו מוצא ברכה אף באחת מהן, ונמצא מאבד כל אשר לו, והלשון צפרים אוכלים אותו יתכן דהכונה דמפני שאי אפשר לו להשגיח על כל הגנות לכן מתפשטין הצפרים עליהן ואוכלין כל גידוליהן. . (שם)

טוב מלא כף וגו׳. טוב מלא כף נחת בעוה"ב ממלא חפנים עמל ורעות רוח בעוה"ז, ויפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי עוה"ב יח כי אחרי שהעולם הבא אינו עולם של מעשה וקנין השלמות וכמ"ש במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות, א"כ מה שיש לו לקנות ולתקן בעולם הזה, עולם המעשה, אף כי בשעה אחת, אי אפשר לקנות בכל חיי העוה"ב, ועיין לעיל אות י"ג. . (שם)

טוב מלא כף וגו׳. טוב מלא כף נחת – זה יום השבת, ממלא חפנים עמל ורעות רוח – אלו ששת ימי המעשה יט ר"ל כי אע"פ שבשבת אינו מרויח, בכ"ז טובה היא מהריוח של כל ימות השבוע, והוא ע"פ מה שדרשו בירושלמי ברכות פ"ב ה"ז הפסוק דמשלי י' ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, דקאי על שבת דכתיב בה ויברך אלהים את יום השביעי, וא"כ בשמירת יום השבת כתקונה מתעשרין, וגם בזכות שבת נגאלין, וא"כ רבה טובתם מטובת ימי השבוע, שהיא המשפעת כח הברכה לימי המעשה, וע"ע במ"ר פ' בראשית פרשה י"א ומש"כ אנו בתו"ת פ' בראשית בפסוק ויברך אלהים את יום השביעי. . (שם)

טוב מלא כף וגו׳. רבי יצחק פתר קרא בשבט גד ושבט ראובן, כשבאו לא"י אמרו, טוב מלא כף נחת בארץ ישראל ממלא חפנים עמל בעבר הירדן כ שמקום קטן בארץ הזאת טוב לפי שיש בו נחת רוח לזריעה ולנטיעה יותר ממקום רחב בעבר הירדן שיש בו עמל למצוא מקום לזריעה, ואשר על כן היו מתאוננים על עצמם על אשר בקשו מקודם חלקם בעבר הירדן. . (שם)

טוב מלא כף וגו׳. ואף הקב"ה אומר כן, חביב עלי מלא קמצו של עני מנחה נדבה ממלא הפנים קטורת הסמים של כהן גדול, ולמה כן, לפי שזו באה כפרה וזו אינה באה כפרה דכתיב ונפש כי תקריב מנחה כא נראה דר"ל כפרה ברצון הנפש וכמ"ש במנחות ק"ד ב' על פסוק זה ונפש כי תקריב קרבן מנחה, מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה ונפש, אמר הקב"ה, מי דרכו להביא מנחה – עני, מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו לפני, משא"כ הכהן הגדול שהוא מקריב הקטורת משל צבור ע"פ הסדר הרגיל והקבוע. . (מ"ר)