תורה תמימה על קהלת ג:כא

מי יודע רוח וגו'. רוח בני האדם העולה היא למעלה – זו נשמתן של צדיקים שעולה למרום ונתונה באוצר פו יתכן דרומז למ"ש בחגיגה י"ב ב' שבעה רקיעים, ואחד מהם. הנקרא ערבות אוצר בתוכו נשמתן של צדיקים, יעו"ש. , ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ זו נשמתן של רשעים שיורדת לגיהנם למטה, כמש"נ (יחזקאל ל״א:ט״ו) ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום וגו׳ פז מוסב על מלך אשור, והוא לשון מליצי על שפלותו ומסירתו ביד אויבו, ומדהמליץ בלשון ירידה לשאול דריש דכתב כן על שם סופו לירד לגיהנם המכונה שאול ע"ש הכתוב ישובו רשעים לשאולה, שנדרש על גיהנם, כנודע. . (שם)