תולדות יצחק על התורה, במדבר כה:יח

כי צוררים הם לכם בנכליהם מה נכלים הם אלו והטעם לפי שארז"ל בכל אסור להתלוצץ חוץ מע"ז שנאמר וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תיקרי כבודו אלא כבדו והפוער לפעור נראה שמבזה אותו ולכן אמרו המדינים אם נשלח להם ע"ז אחרת לא יעבדוה נשלח להם ע"ז שיהיה נראה להם שעבודתה בזיון ויעבדוה. ואחשוב עוד לפי שאמרו ז"ל שהמן נבלע באיברים ולזה אמרו ונפשנו קצה בלחם הקלוקל שלא היו צריכים לנקבים וחשבו כי הנה ימים באים וצבתה בטנם ויהיה להם חולי קולנ"ג וכן פירש רש"י שאמרו עתיד המן הזה ליפח במעיהם כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא ולפי שפעור יש לו סגולה שמי שפוער לפניו בא לו שלשול ויאמרו ישראל רופא גדול בא לנו לכן שלחו להם פעור שודאי יתחברו ישראל עמו וזהו ויצמד ישראל לבעל פעור וזהו בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור: