תולדות יצחק על התורה, ויקרא כו:לט

והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי אף אני אלך עמם בקרי. יש מקשים אחר הוידוי למה ילך בקרי. והתשובה לפי שהם מתודים בפיהם והלב עקוב בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני צעקו בפינו חטאנו פתלתול ועקש לבנו וזהו שאמר והתודו את עונם במעלם אשר מעלו בי הוידוי הוא עם המעל והעברות בידם לא סרו מתאוותם והוא כטובל ושרץ בידו ואחשוב שהוידוי עצמו אינו שלם שלפי שבאו עליהם קללות כל כך נמרצות עד שאומרים נמנע הוא שחטאתינו גדלו כל כך לשיבאו עלינו כל כך קללות אמת הוא שחטאנו אבל לא הספיקו לבוא עלינו כל אלו הקללות אלא שהקב"ה חבר עונותינו עם עונות אבותינו ולכן באה אלינו הצרה הזאת וזהו הוא שאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי המה ואבותם ולזה אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אותם עוד בארץ אויביהם ויכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם פירוש שיאמרו שבעבור עוונם לבד באו להם כל הצרות: