תולדות יצחק על התורה, בראשית מב:לז

את שני בני תמית זהו טפשות גדולה וכי יעקב יהרוג אנשים וכל שכן בני בניו וכ"ש שלא חטאו ואף ראובן לא חטא שאם לא יביאנו היה אנוס שברצונו היה מביאו לאביו: התשובה שאמר אותי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו עלי היו כולנה ובאמרו עלי היו כולנה מורה שדעתו שאין בניו מצטערין לאידו וכאלו שמחים בו ולהורות ראובן ליעקב שאינו כן אמר את שני בני תמית לפי שתשובת יעקב לזה ראוי שתהיה וכי בניך הם ולא בני לשאמיתם וזה לפי שאז ישוב ראובן אל אביו וכי בניך הם יוסף שמעון ובנימין ולא אחינו והלא אנו מצטערים בצערם יותר מאתה על בני שיותר קורבה היא האחים אלו עם אלו שהם ראשון בראשון מיעקב עם בני בניו שהם ראשון בשני: