תולדות יצחק על התורה, בראשית א:כז

זכר ונקבה ברא אותם ואחר כך אמר ויקח אחת מצלעותיו ואגדה שנבראו שתי פרצופין ואחר כך חלקן ופשוטו כאן הודיעך שנבראו שניהם בששי ואחר כך פי' כיצד בריאתן לשון רש"י. ונ"ל שהאגדה הוא פשט גמור שנאמר אעשה עזר כנגדו לפי שלא היה כנגדו שהיו דבוקין זה לזה באחוריהם וזהו שאמר אחר כך זה ספר תולדות אדם וגו' זכר ונקבה בראם ויברך אותם אמר ר' אבהו כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב ברא אותו אלא בתחלה עלה במחשבה לברוא שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד. ויש להקשות כי שנים בראם ויש אומרי' שהכוונה עלה במחשב' לברוא שנים כענין יצירת שאר בעלי חיים זכר בפני עצמו ונקבה בפני עצמה ולבסוף נברא זכר לבדו בעבור שהנקבה תהיה לקוחה מצלעותיו לפי שתשמש לו כאחד מאבריו והוא ישתדל בתועלתה כמו שישתדל בגופו:

זכר ונקבה ברא אותם יש לשאול למה לא אמר באדם למינהו כמו שאמר בבעלי חיים. התשובה לפי ששאר המינים לא נבראו לקיום האיש אלא לקיום המין אבל האדם נברא לקיום האיש: