תולדות יצחק על התורה, שמות ח:כה

אל יוסף פרעה התל יש להקשות איך אמר דיבור של גנאי לפרעה שהרי אמר ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים ואמרו רבותינו ז"ל צוה עליהם לחלוק לו כבוד בדבריהם ואמר וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר ופרש"י חלק כבוד למלכות שהרי ירד פרעה בעצמו אליו בלילה שנאמר ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו ואם כן איך דיבר דבר שאפילו אחד מהנבזים מקפיד עליו כשאומרים לו שהוא מכזב. והתשובה כשראובן מתוכח עם שמעון על אי זה דבר שיהיה ושמעון אומר לראובן דברים של טעם והנה מנוצח ראובן ראוי לראובן שיאמר לשמעון דבר גנאי בשיכעיסהו וישכח טענתו הטובה בכעסו ויהיה ראובן נוצח וכן עשה משה שהיה אמר לפרעה דרך שלשת ימים נלך במדבר ונזבחה לה' אלהינו ואמר לו פרעה לכו זבחו לאלהיכם בארץ ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח לה' אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו לה' אלהינו משה רבינו השיב לפרעה טענה נכונה שא"א לזבוח לה' בארץ ופרעה השיב לו טענה נצחת ואמר לו יהי כדבריך אבל לטענתך יספיק שיהיה הזביחה חוץ לכרך כמו מהלך חצי יום וכיוצא בו מה צורך ג' ימים וזהו שאמר ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם לה' אלהיכם במדבר שטענה נכונה אמרתם שאין נכון לזבוח בארץ אבל ג"כ מה צורך שלשת ימים יספיק יום או חצי יום וזה הוא שאמר רק הרחק לא תרחיקו ללכת ומשה לא ידע מה יענה לו שפרעה אמר טענה גדולה לא ידע משה מה להשיב לו אלא אמר כזבן שקרן היית עד עתה לא תכזב עוד רק אל יוסף פרעה התל ובפחד מכת הברד ובכעס שהכעיסו לא הזכיר פרעה עוד רק הרחק לא תרחיקו אלא נכנס מצד אחר ואמר מי ומי ההולכים וכשאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך אמר ראו כי רעה נגד פניכם לומר אתם רוצים לברוח כמי שטוען כלאחר יד מדוע אתם רוצים טף וגם שלשת ימים ולא הזכיר בפירוש אלא טף שכבר פחד לו לומר בפירוש הרחק לא תרחיקו שכבר ייסר אותו והכעיסו על זה וזה ענין נאה: