תולדות יצחק על התורה, שמות ג:א

ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו רועה בעבור שמדין קרובה למצרים ופחד משה מפרעה בחר אומנות בשדה שלא יכירוהו וגם העיון צריך התבודדות בשדה ולפי שאז"ל סתם רועה פסול לפי שמרעה בהמתו בשדות אחרים לזה אמר צאן יתרו חותנו שמה שאמרו רועה פסול דוקא רועה בהמתו אבל רועה של בהמות אחרים כשר ועוד שהיה נוהג הצאן אחר המדבר שהוא מקום שאין זורעים ואין לו בעלים ועוד שנהג הצאן אל מקום קדוש לשיבוא לו שפע אלהי וז"ש ויבא אל הר האלהים חורבה למקום חרב שאין שם בני אדם שיטרידו עיונו. וי"א ומה ראה משה ליטפל ביתרו עובד ע"ז אלא לפי שהיה ירא מפרעה ואין למלך יכולת על הכומרים ובחר בכומר שהיו לו בנות רבות כדי שיעשו לו זול ולא ידקדקו עמו: