תולדות יצחק על התורה, שמות כ:ה

פוקד עון אבות וגו' והא כתיב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו וכן ביחזקאל כתיב בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה ואמרו רז"ל בשאוחזין מעשי אבותיהם בידיהם וזה הוא שאמר לשונאי כשיהיו הבנים שונאי הקב"ה. ולי נראה שלא אמר בן ישא בעון אביו אלא פוקד והכוונה שאם בן טובים חטא חטא שחייב עליו מיתה ומי שאינו בן טובים חטא אותו החטא עצמו דנים אומות העולם לשחוט לבן טובים ותולים בעץ למי שאינו בן טובים ולמה זה אלא בעבור שאביו של זה נכבד ואביו של זה נבזה ולזה ממיתים אותו מיתה מנוולת ואכזריות וזה הוא פוקד עון אבות זוכר הקב"ה עון האבות אם האב רשע כשהבנים שונאים ומעניש להם החטא שעשו במיתה מנוולת ואם האב צדיק אע"פ שהבן רשע לא ימות מיתה מנוולת: