תולדות יצחק על התורה, שמות יב:לט

ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים נראה מזה שמה שאפו הבצק מצות ולא חמץ הוא לפי שגורשו ולא יכלו להתמהמה לשיחמץ אבל אם היה להם שהות היו אופים אותו חמץ וזה אי איפשר שכבר נצטווה כל אוכל חמץ ונכרתה. והתשובה שהפסוק אמר שני דברים האחד שאפו הבצק חוץ ממצרים לא במצרים. הב' שאפאוהו מצות לא חמץ ומה שאמר כי גורשו חוזר לראשונה למה אפאוהו חוץ ממצרים ולא במצרים ואמר כי גורשו ולא יכלו להתמהמה לאפותו במצרים אבל מ"ש מצות כי לא חמץ הטעם כבר ביאר אותו למעלה שהוא לפי שנצטוו כך כל אוכל חמץ ונכרתה: