תולדות יצחק על התורה, דברים לג:י

יורו משפטיך ליעקב לאותם שהם בעלי דינים יורו להם דיני ממונות ותורתך שהיא מצות שבין אדם למקום לישראל שהוא שם יותר מעולה וגם לפי שיעקב אמר אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל לכך הזכיר כאן יעקב וישראל על הכוונה הנזכרת ומה דרשה ידרשו להם שהם חייבים מיתה ישימו קטורה באפך שמגפה ראויה לבא עליהם וכן שראויים להיות נשרפים כעולה ולכן יורו להם שיביאו כליל על מזבחך ולפי שהדרך ממעט פריה ורביה וממון והשם וגם מקללים לגר ואומרים לו שאינו תושב וכיוצא בזה לז"א לראשונה ברך ה' חילו וכן כתב הרמב"ן שיהיו חיל גדול שירבו ולא ימעטו ולענין העושר ופועל ידיו תצליח ולמי שיקום כנגדו מחץ מתנים קמיו. ומ"ש כי שמרו אמרתך הוא בעגל לא יהיה לך אלהים אחרים ובריתך ינצורו ברית מילה שהנולדים במדבר לא מלו ושבט לוי מלו מחץ מתנים קמיו המעוררים על הכהונה. ד"א התפלל על החשמונים ומשנאיו מן יקומון מהיות להם תקומה: