תולדות יצחק על התורה, דברים לב:ל

איכה ירדוף א' אלף נ"ל שלאחד מד' דברים נוצחים הנוצחים או בעבור רבויים או בעבור שר המלחמה הוא הראש שהוא גבור או בעבור חסידותם וזה דרך נס או בעבור שהם תחבוליים ובעלי עצה לז"א אם לרבויים הפך הוא שאחד מהם רודף אלף מישראל וב' רבבה אם לשר וראש צורנו גדול משלהם אם לחסידות אינו כן כי הם רשעים ובני רשעים כי מגפן סדום והכוונה שאם הגפן רע הזמורות רעים ואם הזמורות רעים הענבים מרים ואם הענבים מרים כל האשכול מר ואם האשכול רע היין שיצא ממנו מר וכן הם ובניהם ובני בניהם ואבותיהם רעים וחטאים וז"ש כי מגפן סדום גפנם וגם שדמות וענבימו ואשכלות ויינם ואם בעבור עצות אמר כי גוי אובד עצות המה וא"כ היה ראוי לישראל שיבינו שאין סבת זה אלא השי"ת לרשעותם: