תולדות יצחק על התורה, דברים לב:יז

יזבחו לשדים שמי שמכבד לאחד הוא לא' מד' סבות או בעבור שהוא גדול או שהוא אוהבו או אוהב אביו או זקן לא' אמר לא אלוה ואין לו יכולת לב' אלהים לא ידעום לזקנה חדשים הם לאוהב אביו לא שערום אבותיכם לא נתעסקו אבותיכם או ירצה לא הסירו אבותיכם להם המצנפת והכובע לשישאר הראש מגולה כדרך המשתחוים לאדון שעושים לו כבוד בהסרת הכובע מן הראש והוא מן לשון שער וגלח את כל שערו או ירצה לא סמר בשרם מיראתם מהם או ירצה אלהים לא ידעום שלא רחמו לישראל כמו וידע אלמנותיו לא שערום שום שער לא נתנו להם אבותיכם ואיך אתם זובחים להם בקר וצאן כמו שאמר אשר חלב זבחימו וגו' עוד אפילו שעור אחד לא נתנו להם אבותיכם ושתים רעות עשיתם שלא די זה אלא צור ילדך תשי עזבת אותו ועוד ותשכח אל מחוללך. או הוא לשון תשש כחו כלומר אף אם רוצה לעשות טובה עמכם אתם מתישים כחו במעשיכם או ירצה שכחת האב הגשמי שהוא אברהם שנאמר הביטו אל צור חוצבתם הביטו אל אברהם אביכם וגם האב הרוחני ותשכח אל מחוללך ואחר שסיים החלק הג' התחיל בחלק הד' לומר העונש שהש"י יתן להם והתחיל וירא ה' וינאץ מכעס שהיו בניו ובנותיו של הקב"ה שיותר עונש חייב הבן החוטא לאביו מאיש נכרי: