תולעת יעקב צד

היא בדוגמת בת ישראל. בא"י הבוחר בזרעו של אברהם להיותם חלקו ונחלתו כי הם בניו הנולדים בביתו עובדים עבודתו ושומרים דתו וחקותיו ואינם מפירים חוק ולא עוברים ברית לעבור ממקום קדושתם ללכת בשדה אחר. כי בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם ואקח את אביכם את אברהם משם ואולך אותו בכל ארץ כנען ונטעתיו במקום הקדש והכנסתיו בסוד האמונה ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעם אחריהם להיות לו לעם סגולה מכל העמים. ומעתה פקח עיני שכלך ותדע ותשכיל בעניני הברכות והזהר לכוין בהם מה שראוי לכוונו והשתדל להיות מאוכלי המוח וזורקי הקליפה ובכל קניניך קנה בינה וראה כי הכל בא בכוונה והכל בדוגמא עליונה כי המוח לפני ולפנים והקליפה מסובבת מבחוץ והפתאים רודפים אחריה ומכלים בהבל ימיהם ואינם זוכים לישב עם המלך במלאכתו והוא כמשל האגוז שהודענו כבר. ורואי המלך ביפיו דרכם להסתכל במוח כי הוא חלקם והקליפה מבחוץ חלק בני אדום היושבים בשעיר ולזה ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל כי הקליפה קודמת לפרי, ועתיד הקב"ה להקדים המוח בלי קליפה שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתה ואע"פ שיקדם הפרי מי הוא אשר ישלח ידו לאכול ממנו כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה' כי בימים ההם ירבה הדעת את ה' ויגלה הכבוד לעין כל והוא שאמר ראשית תבואתה סוד ה"א אחרונה שיהיה בראש כמו שהוה בימי הנעורים שנאמר ומראה כבוד ה' כאש אוכלת וגו', וכן לע"ל שנאמר קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וכתיב ש ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו

ובזה נשלם מה שהיתה אליו הכוונה בספר זה, והיתה השלמתו יום ה' י"ב ימים לחדש ניסן, שנת חמשת אלפים ומאתים וששים ושבע לפרט היצירה

והנני מתחנן לפני הידידים הנגשים אל ה' לשמוע בסודו להביט בעין חמלה אל הספר הזה כי כל דבריו נכוחים למבין מזוהר המטרה הטהורה מזהירים ממחצב הקדש חצובים. וממעין החכמה שואבים, בו כל אבן יקרה מאירה ואם עלתה בו שגיאה לי היתה למנה, ואין להאשימני מכמה סיבות, האחת כובד המלאכה ועומק החכמה וקוצר השגתי בחבור הדברים והבנתם ומעוט שנותי כי נער אנכי ומנוער מן הבינה כי חברתיו ואני בן כ"ו. השנית כי גרמו עונות נעורים להצריכני למעשה ידי והייתי טרוד בפרנסתי ופרנסת אנשי ביתי והמלאכה הזאת תצטרך לב פנוי ודעת צלולה. השלישות דלא פסק פומי מגרסא באישון לילה ואפילה בהוויות אביי ורבא ואמרינן בסנהדרין במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי. ובמדרש העם ההולכים בחושך אלו העוסקים בתלמוד ראו אור גדול לעולם הבא יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם. ברוך ה' לעולם אמן ואמן

תם ונשלם