תולעת יעקב סה

עץ החיים בתוך הגן הבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה ולפיכך שבועות אינו אלא יום אחד שהמדה גורמת ומשם זורחת אורה אחת לעם אחד ואם שלמה העטירה אותו ביום זה עטרת תפארת וישראל נעשו בה בני חורין כי ממקום החירות נתנה ותורי זהב איש באחיהו ידובקו והמלכים אשר מלכו בארץ אדום עברו יחדו המה ראו כן תמהו ולפיכך החמץ קרב ביום זה על המזבח ואין לו יכולת וישראל דבקים בה' אלהיהם ושטר שחרור בידם ממלאך המות ומשעבוד מלכיות

ובמדרשו של ר' נחוניא בן הקנה מאי טעמא הוה עצרת אחד מפני שבו נתנה תורה לישראל וכשנבראת התורה ראשית היה הקב"ה שליט בעולם עמה יחידי דכתיב ראשית חכמה יראת ה' אמר הואיל וכן קדושתך תהיה לבדך עד כאן. והנה הדברים מורים למשכילי ישראל דברים מופלאים בסוד השבועיות ולפיכך נקרא חג שבועות ונתינת התורה תורה לנו על חדוש העולם ובטול יצר הרע והדברים עתיקים ולא אוכל לפרסם

ובמדרשו של רשב"י ע"ה אמרו כי מן הראוי היה ביום זה שנתנה תורה סוד הלחם העליון לבער החמץ ושלא יאכל כלל כי בפסח מפני כבוד המצה אנו מבערין החמץ מפני כבוד הלחם העליון לא כ"ש ולא די זה אלא שקרב ביום זה על גבי המזבח והשיבו כי בפסח דין הוא לבער החמץ סוד סבה חיצונה מן העולם ושלא יאכל כלל כי כשיצאו ישראל ממצרים עדיין לא נכנסו בסוד האמונה ולפיכך הוצרכו לבער החמץ ולהרחיק מהם רשות אחר ולאכול מצה לבא תחת הרשות הקדושה להרגילה באמונה העליונה כ אבל ביום זה שקבלה התורה ועל ידה נתקשרו קשר חזק באמונה אין לחוש על אכילת חמץ כי לא יזיקם כלל שהרי קרב על גבי המזבח להראות כליון חרוץ בכחו ושאין לו יכולת על ישראל כי כבר נעשו בני חורין ממנו בקבלת התורה ועל ידה הם דבקים בה' אלהיהם כי הוא החוט המחבר ביניהם

גרסינן במסכת ראש השנה פרק קמא מפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שבעצרת זמן פירות האילן אמר הקב"ה הביאו לפני שתי הלחם בעברת כדי שיתברכו לכם פירות האילן האילן. הוא אילנו של הקב"ה המוגבל בשנים עשר גבולי אלכסון ופירותיו הם הנשמות שפורחות ממנו כענין שכתוב אני כברוש רענן ממני פריך נמצא

ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה אני ה' עושה כל אני הוא כשנטעתי אילן זה והשתעשע בו כל העולם ורקעתי בו הכל וקראתי שמו כל שהכל תלוי בו והכל יוצא ממנו והכל צריכים לו ובו צופין ולו מחכין ומשם פורחים ה נשמות בשמחה לבדי הייתי כשעשיתי אותו ולא יגדל עליו מלאך לומר אני קדמתי לך גם בעת שרקעתי ארצי שבו נטעתי ושרשתי אילן זה ושמחתים ביחד ושמחתי בהם מי אתי שגליתי לו סוד זה אמר רבי רחומאי מדברך נלמד שצורך העולם הזה ברא הקב"ה קודם לשמים אמר ליה הן מלה"ד למלך שבקש ליטע אילן בגן השגיח בכל הגן לדעת אם יש לו מעין מים המעמיד אותו ולא מצא אמר אחפור מים ואוציא מעין כדי שיוכל להתקיים האילן חפר והוציא מעין נובע מים ואח"כ נטע אילן ועמד ועשה פרי והצליח בשרשיו שהשקוהו תמיד ששאבו מן המעין עד כאן. והנה חג השבועות זמן מתן תורה הנמשלה למים עת התיחדות האילן בגן ואז הנהר יוצא מהמעין ומשקה נטיעות הגן והאילן מתברך מהמעין הנובע מים חיים ועמד ועשה פרי סוד הנשמות וכל זה בזכות שתי הלחם שבאים חמץ ומצה כנגד תורה שבכתב ותורה שבעל פה שקבלו ישראל ביום זה וכנגד רחמים ודין שנכללין ביום זה כאחד ושלום בכל

ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקב"ה להשגיח ולדרוש מעשה בני האדם כי הוא יום הבריאה הראשונה וחדוש העולם וכמו שתקנו לומר זה היום תחלת מעשיך כדברי ר' אליעזר שאמר בתשרי נברא העולם כן רצה ביום מתן תורה שהוא מורה על חדוש העולם להשגיח ולדרוש על מעשה העולם ולדונו על פירות האילן כדאיתא בפרק קמא דר"ה בארבעה פרקים העולם נדון וכו' בעצרת על פירות האילן וכבר בארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי. ועוד ירמוז היום הקדוש הזה אל העולם שאחר התחיה שאז יתענגו בני העולם ההוא בגוף ובנפש יחד מן הסעודה השכליית המעותדת להם כמו שהיה מתענג אדם הראשון בגוף ובנפש קודם שחטא כי אז יחזור העולם לשלמותו הראשון ולדוגמא זו בא הקרבן ביום זה חמץ ומצה חמץ כנגד הגוף ומצה כנגד הנפש והחמץ והמצה קרבים יחד על גבי המזבח גם הנפש והגוף יתענגו יחד בעדון העולם ההוא שהוא זיו השכינה כמו שמצינו למשה ואליהו. ועוד ירמוז לנו היום הזה שקרב בו הקרבן הזה שיש בו חמץ כדין תורה אל ימות המשיח שאמרו במדרש תהלים מזמור לתודה רבי יוחנן בשם ר' מנחם דמן גליא כל התפלות בטלות לעתיד לבא וההודאה אינה בטלה כל הקרבנות בטלים לע"ל וקרבן תודה אינו בטל, כבר ידעת כי החטא גורם הרחקת הארץ ולפיכך הוצרכו הקרבנות לבסם העולם ולפתוח המקור להשפיע השפע לקרב המדות ולהרחיק כל דבר רע ולעתיד לבא זמן ביטול וצר הרע ויתמו חטאים מן הארץ לא