תולעת יעקב סא

העולם וחשבה כי בטענה זאת תהיה היא המשפעת פייסוה ולא נתפייסה אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה וכו' ועלי בכאן כמו ותתפלל על ה' כמו אל ה' להאציל האור הבהיר בדרך הצנורות מהלבנון אל הלבנה שנתמעט אורה והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש מה נשתנה וכו' והמעוט הזה הוא חסרון האבילות הבא מצדק עליון וצריך כפרה לפייס דעת המאציל ולמלא החסרון וזה היה ביום ד' כי היא רגל רביעי במרכבה

ובמדרשו של רשב"י עליו השלום אמרו כי מיום שני היה ראוי מעוט הירח לפי שבו נברא גיהנם והוא סבת מעוטה ולמה כתוב רביעי והשיבו כי גם שנברא ביום שני הנקרא חושך דכתוב קץ שם לחושך ודרכו לכל תכלית הוא חוקר ואימתי כשהוא בקיומו ואינו בקיומו עד מיעוט הירח בד'. ודע כי מטעם זה כתיב מארת חסר בשביל שנתן מקום לסבה אחרת לשלוט והחושך יכסה ארץ ולולא מעוט הירח אין לו מקום לשלוט כי כשזה נופל זה קם ומפני שחדוש הירח בהתקרב השמש לסומכה בימינו בסוד שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני אין מקדשין בית דין את החתן כ"א ביום כי החתן נקרא יום והכלה נקראת לילה ובהגיע תור אסתר בת אביחיל להזכר בזכר הרחמים ולהפקד בפקודת ישועה לחדש כנשר נעוריה ישראל למטה מבקשים מלפני הקב"ה שיעלה זכרונם גם הם לפניו ויפקדם בפקודת ישועה ורחמים להתחדש כמותה

סוד התפלה

אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא כו' יתעלה הכבוד מעלוי לעלוי במעלה העולה בית שמש עד המקום אשר נטלה משם עד שם יגיע יראה וירצה ישמע יפקד ויזכר זכרוננו. והזכיר בכאן י"ג ענינים כנגד י"ג מדות המתיחדים ביחוד אמיתי והזכיר פקודה וזכירה הפקידה סוד הנקבה המתברכת מסוד הזכירה בו מתחדשה כנשר נעוריה וגם אנו מתחננים לפניו להתחדש כמותה בסוד זכרנו בו לטובה ופקדנו בו לברכה וכתב באור זרוע כי בתחלת תפלותינו אנו אומרים יעלה אל הסתום ואחר כך יצא מכח הסתום אל כת הנעלם שהוא האויר הקדמון לבשר בתפלתן של ישראל ומן הנעלם אל כח המושכל שהוא חכמה ומן המושכל אל המורגש שהוא בינה ומן המורגש אל המוטבע שהוא תפארת ומן המוטבע אל סוד האפשר כך ירד הקול ממדה למדה עד שיגיע ויבשר בתפלתן של ישראל ומכריז ואומר כי כבר רצה האלהים את מעשיך וגו' ע"כ וחוזר שליח ציבור התפלה וקורין הלל בדילוג

טעם שאן גומרין ההלל בר"ח אמרינן בערכין פ"ב משום דלא אקדיש בעשיית מלאכה דכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג המקודש לחג טעון שורה שאין מקודש לחג אין טעון שורה ובמדרשו של ר' נחוניא בן הקנה מ"ט איקרי פרץ וזרח פרץ איקרי על שם הלבנה וזרח על שם החמה פרץ על שם הלבנה שהלבנה נפרצת לעתים ונבנית לעתים וזרח נקרא ע"ש החמה שהחמה זורחת תמיד בענין אחד עד כאן. הכוונה להם ע"ה על, מלכות בית דוד שהוא נפרץ לעתים ונבנה לעתים כפי החפץ העליון עד שיהיה העת עת דודים ויעביר הגלולים ואת רוח הטומאה מן הארץ כי זה סבת פגם הירח ואז יתקיים והיה אור הלבנה כאור החמה וכל עוד שאין זה כן אין גומרין ההלל ואומרים קדיש ומוציאין ספר תורה

וקורין ארבעה כי זאת עולת חודש בחדשו סוד דוד המלך להתחבר בשלשה אבות ואז המרכבה שלמה וזה סוד מוסף שיש תוספת רוח. הקודש בלבנה ולפיכך מוסיפים אחד על שאר הימים, ואין מפטירין בנביא כי היום כלו למלכות ואין צורך ומחזיר ספר תורה

ומתפללין מוסף כבר כתבנו למעלה כי מיעוט הירח היה סבה לתת מקום לשר הידוע לבא אל מקדש ה' ומפני הרעה נאסף הצדיק דכתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב כי קצר המצע מהשתרע סוד נעלם והתורה יעצה אותנו להעבירו מן המקדש בסוד השעיר ולפיכך נקרא שעיר חטאת לחטא את הבית ושעיר זה ק לשר ההוא היונק מן המקדש בסבת חסרון הירח ונוטל כח להשפיע לאומתו למטה ומתוך כך פורש מישראל ואינו מקטרג עליהם וכשפורש זה הכבוד מתעלה להתחבר למעלה בלי מונע ולסוד זה תקנו בתפלת מוסף ראשי חדשים כו' זמן כפרה בסוד הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח. תשועת נפשם מיד שונא בכאן גלו הסוד ליודעי חן תשועת נפשם סוד הכלה הנקראת נפש דוד מיד שונא סוד ואת עשו שנאתי ועליו אמר דוד ע"ה הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי מחרב הוא חרבו של עשו החרב המתהפכת ועליו נאמר ועל חרבך תחיה נפשי היא נפש דוד וכחו מיד כלב סוד הכלבים הצועקים משמרה שניה ועליו אמר איוב ארץ נתנה ביד רשע ובב"ר פלטה נפשי מרשע חרבך מאותו רשע שהוא חרבך שבו אתה רודה עולמך רבי שמעון דסכנין בשם ר' לוי פלטה נפשו מאותו רשע שהוא עתיד ליפול בחרבך שנאמר כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד וגו' דבר אחר פלטה נפשי מאותו רשע שבא מכחה של אותו חרב שכתוב בה ועל חרבך תחיה ובזמן שיתקיים ואת הנביאים ואח רוח הטומאה אעביר מן הארץ יתקיים והיתה לה' המלוכה והיה. ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא והיה ה' אחר ושמו אחד וחוזר שלוח צבור התפלה כתב רבי. דוד אבודרהם ז"ל שאין אומרים כתר במוסף ר"ח ובחולו של מועד שאין אומרים כתר אלא במוסף