תולעת יעקב מד

מקבלת האשה ודוגמא זו למעלה בשכבר ידעת שהאדם נברא בדוגמת המרכבה העליונה והנה האבילות נאצל מן ההויה הראשונה סוד המוח ומתפשט לחוט השדרה סוד הדעת ומשם לסוד הברית יסודו של עולם והוא מריח השמן הטוב בלויה שלו והיה המשכן אחד

ומעתה התבונן סוד הזווג כמה הוא גדול וכמה יצטרך האדם להתקדש באותה שעה לכוין בדוגמא עליונה כי כפי המחשבה והכוונה שיכוין האדם באותה שעה יהיה העובר הנוצר משם ותבא אליו הנשמה כאחד מן הצדדים אשר יטה עצמו אליו אם יטה עצמו לצד הטוב הנשמה תבוא אליו ממקום קדוש בדרך אשר הזכרנו ואם יטה עצמו לצד הרע ולא יתקדש באותה שעה ימשיך נפש ממקום טמא ועל הנוצר משם נאמר זורו רשעים מרחם וגו' וכתיב בה' בגדו כי בנים זרים ילדו ואלה הם עזי פנים שבדור ודע כי על זה נאמר בתורתנו הקדושה דרך רמז ולא תביא תועבה אל ביתך

ודע כי על ידו ההשפעה הטובה נאצלות הנעשות הטובות ובזמן שיצר הרע כובש את הטוב אין ההשפעה יורדת בגן הקדוש רק בבאר צרה נכריה והנשמות היורדות עם ההשפעה יוצאות לחוץ ונטמאות ומשם באות ודע כי כל הכחות הם זה על גב זה והם דומים לאילן ומה האילן על ידי המים מוציא פירות אף הקב"ה על ידי המים מוציא פירות האילן הזה והמים הם היורדים מהים הקדמוני והפירות הם נשמותיהם של צדיקים הוא שכתוב אני כברוש רענן ממני פריך נמצא והמקדש עצמו בשעת תשמיש מושך הנשמה מאילן זה דרך ישר ולא יתערב הכח ההוא בדבר אחר והנמשך אחר יצר הרע גורם שנתערב הכח ההוא במקום טמא וגורם טומאה למעלה ולמטה ודע כי על ידי ישראל פורח אילן זה כשהם צדיקים ומה שכתבנו מענין הזווג בימי החול הוא לשאר בני אדם אבל תלמודי חכמים ההולכים בדרכיו של מקום ב"ה עונתן מליל שבת לליל שבת והסוד יתבאר בהגיענו לשם בע"ה ובימי החול מתעוררים בחצות הלילה ועוסקים בתורה להתחבר בכנסת ישראל וכבר כתבנו זה ועוד נרמז זה בדברי דוד ע"ה באומרו הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות אמר כי עבדי ה' הם הצדיקים העומדים בחצות הלילה ועוסקים בתורה ומשתתפים עם האילת סוד בית ה' לשבת למלך הנשגב וכבר כתבנו למעלה כי רוח צפון מתעוררת בחצות הלילה ומנשבת בכנור דוד ואז מזמר לפני ה' וכמה רבבות של מלאכי השרת משבחים לפני הקב"ה והזוכה לקום באותה שעה ולעסוק בתורה הקב"ה מחריש בבא מעלה ומקשיב קולו כענין שכתוב היושבת בגנים חברים מקשיבים וגו' וכל צבא המשוררים מחרישי' בשביל השבת העולה מלמט' מאת העוסקים בתורה ואומרים הנה ברכו כו' אתם ברכו את ה' אתם שבחו אותו והכלה מתעטרת באותו צדיק לפני המלך ומתפארת בו ואומרת ראה הבן אשר בו באתי לפניך ומי הם שהשבח הזה שלהם חזר ואמר העומדים בבית ה' בלילות הם הנקראים עבדו ה' אלה הם הראוים לברך למלך וברכתם ברכה שלמה הדא הוא דכתיב שאו ידיכם קדש וברכו את ה' קדש הוא המקור שהכל מתברך משם והגורם זה מכריזים עליו ואומרים יברכך ה' מציון אתה ברכת להקב"ה ממקום הקדוש העליון הוא יברך אותך ואת הכלה ממקום הנקרא ציון כמו שנזדווגתם יחד לשבת למלך כך מאותו מקום שהיא מתברכת תהיה אתה מבורך הוא שכתוב יברכך ה' מציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם, ובזה נשלם מה שרצינו לבאר בסתרי תפלות החול, הצור ב"ה יראנו נפלאות מתורתו ויאיר עינינו במאור השגתו

החלק השני סתרי תפלות שבת ומועדים וטעמם

הנחילנו הקב"ה השבת שהוא שקול כנגד כל התורה כולה שנא' ועל הר סיני ירדת וגו' ואת שבת קדשך הודעת להם מלמד ששקולה שבת כנגד כל התורה כולה והסוד כי תמצא שבת פעמים בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה לרמוז לדו פרצופים סוד זכור ושמור ולסוד זה באו שניהם בעשרת הדברות כי כל התורה נכללת בסוד שניהם מטת עשה כנגד זכור ומצות לא תעשה כנגד שמור ואם כן נמצא השבת סוד כל התורה כולה

ודע כי בששת ימי בראשית פעלו ששה מעלות הבנין כל פעולותיהם והוציאו מן הכח אל הפועל כל הדברים עד בין השמשות של יום השביעי ומשנכנס יום השביעי שבתו כולם וזו היא שביתת העולם ממלאכה ולכן נקרא יום השביעי שבת

ודע כי כל אחת מהן נקראת שבת והטעם לפי שכל מדה גורמת שביתה לאשר לפניה כי הנה המאור המאציל המדה הראשונה לבנין שבתה שהרי הוציאה פעולתה מהכח אל הפועל ומשהשלימה פעולתה שבתה וכן כלם עד השביעי ואו שבתו כולם ולסוד זה גרסינן בשבת פ' כלל גדול אמר רב הונא הוה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי הוא שבת מונה שבעה ומשמר יום אחד והטעם