תולעת יעקב לט

מית כדין תב לאחורא ועל דא אסתלקו אלין תלת אתוון דלא ידע בהו בר קב"ה בלחודוי ע"כ

וידוע כי האדם נופל על פניו בדוגמא זו והקטיגור חושב שהוא מת ומסתלק מעליו ונשאר דינו ביד הקדוש ברוך הוא והקב"ה מכפר עליו

ועוד יש בדבר סוד פנימי נעלם ראיתיו במדרשו של ע"ה כי כשהאדם מסדר הדברים העליונים כמו שכתבנו אז הכלה נכללת בסוד הנשמות בחבור של מעלה וכשהאדם נופל על פניו ומוסר נפשו בידה הרי היא כלולה מסוד הנשמות של מעלה ומסוד הנשמות של מטה וצריך לכוין בסוד המופלא הזה ולכלול נשמתו עם הנשמות ההם שהיא מקבלת מלמעלה והמכוין בזה זוכה להיות נשמתו צרורה בצרור החיים וקורין לו שלום למעלה ולמטה לפי שהוא מעטיר את הכלה מלמטה כענין שמעטיר אותה הצדיק למעלה והרי היא כלולה מכל הצדדים ויש אומרים דברים אחרים בנפילת אפים וכן יש מי שכתב מן הפוסקים הכל כפי מה שעלה על רוחם ובדו מלבם בלא שום טעם ולפי האמת מזמור אליך י"י נפשו אשא הוא שנתקן לנפילת אפים וכבר כתבנו טעמו וכן דעת המאור הקדוש רשב"י ע"ה ומי לנו גדול ממנו ולסמוך עליו בדברים שאינם מפורשים בתלמוד שלנו

ואומר אבינו מלכנו והוא מה שאמר רבי עקיבא כשירד לפני התיבה ונענה כדגרסינן בפרק סדר תעניות אלו מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר כ"ד רננות ולא נענה ירד אחריו ר' עקיבא ואמר אבינו מלכנו וכו' ונענה והטעם כי ר' אליעזר היה לו זכות אבות בטח בזכותו ובזכותם ולזה לא נענה כי הוה לו לשאול מצד חסדו וטובו הגדול וגם כי מגדולת נפשו לא היה המעביר על מדותיו אבל ר' עקיבא לא היה לו זכות אבות וגם הוה שפל בעיניו מאד ולא היה מעריך עצמו לכלום ולכן הוה מתחנן מצד טובו הגדול ודבריו יוכיח וזהו ששנינו במסכת אבות פ"ד ר' אומר אל תעש תפלתך קבע וכו' ופי' החכם ר' יוסף יעבץ ז"ל אף על פי שתהיה זהיר בק"ש ובתפלה אל תעש תפלתך קבע בהשגת בקשתך ואל תתלה כלל בכוונתך אלא תחנונים כשואל ע"ד חסד וחנינה והביא ראיה מוחלטת על זה ואמר כי חנון ורחום הוא ומצד טובו הגדול הוא מרחם על בריותיו לא מצד זכותם אלא שהמתפלל מעורר הרחמים עכ"ל וזו היא כוונת מסדר סדר זה להורות כי עם היות שעשינו הטוב בעיני יוצרנו ב"ה בסמיכת גאולה לתפלה כמו שהודיענו ועוררנו הרחמים והנה זה זכות לא מעט עכ"ז אין לנו לתלות בקשתנו בזכותנו ובכוונתנו אבל ראוי לנו לשאול מצד טובו הגדול והחסד והחנינה כמי שלא קדם לו שום זכות להפיק שאלתו וכן דרכן של צדיקים בא ולמד מאדונינו אדון כל הנביאים ע"ה כי עם היות שזכותו רב מאד והוא שעמד לנו ולאבותינו אחריו וגם גדול מאד עד שאמרו ז"ל שבזכותו נברא העולם ועכ"ז לא תלה שאלתו במעשיו הטובים אבל שאל מתנת חנם על נד החנינה הוא שאמר ואתחנן אל ה' וגו' זאת היתה כוונת המסדר והדברים מוכיחים כן באומרו אבינו מלכנו וגו' כי אין בנו מעשים לתלות בהם שאלותינו אבל אנו שואלין מצד הרחמים והחנינה עשה עמנו צדקה למען שמך הגדול והושיענו וכו' ויש בו ד' פעמים אבינו מלכנו כנגד שם בן ד' אותיות שהוא כולל כל המעלות

ודע כי סדר זה ר"ל עוררות הרחמים בי"ח ברכות וסמך גאולה לתפלה וזכירת י"ג מדות אחריהם והוידוי ונפילת אפים לכפר על עונותינו ושאלתנו מצד החסד והחנינה רמזו אדון הנביאים בתפלתו על עון המרגלים אמר ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת זהו עוררות הרחמים וגדולת כח זה השם בכוונת התפלה כמו שבארנו אח"כ י"י י"י ארך אפים וגו' הנה זכר הסדר אשר הורהו ית' לכפר על ישראל. והכי איתא בפ"ק דר"ה ויעבור י"ו על פניו ויקרא אמר ר' יוחנן אלמלא מקרא שכתוב א"א לאומרו מלמד שנתעטף הקב"ה כש והראה לו למשה סדר סליחה א"ל כל זמן שישראל חוטאים ועושים לפני כסדר הזה אני מוחל להם וכו' ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר הנה אנכי כורת ברית וגו' דע כי הוא יתברך הורה לאדון הנביאים ע"ה ענין בו יוריד י"ג מדות של רחמים הכלולים במאור הנעלם להפיק רצונו והם סוד י"ג נהרות שמושכים שמן אפרסמון ובאים ושופכים על ראש דברך אמת והוא אומרו שראשי נמלא טל והוא הטלית שנתעטף בו הקב"ה כש"ץ וזו היא כוונת זה הקדוש באמרו מלמד שנתעטף וכו' והראה לו וכו' א"ל כל זמן כו' ר"ל שכל זמן שישראל חוטאים ועושים לפני כסדר הזה כלומר שימשכו אלי סוד י"ג נהרות המושכים השמן הטוב מהמקור בזכירת הסדר הזה ר"ל י"ג מדות ובזה אקום מכסא הדין ואשב על כסא רחמים ואמחול להם כי בידיעת ענין זה ר"ל לעורר הרחמים והמקור על הצורות הקדושות תלוי כל צרכן של ישראל וקבלת תפלתם ונתינת שאלותיהם וכל טובתם ולסוד זה ארז"ל אין הקב"ה רוכב על ערבות אלא בעזרתן של ישראל שנאמר רוכב שמים בעזרך והוא שאמר הקב"ה למשה היה לך לעזרני ואמר ועתה יגדל נא כח י"י כאשר דברת לאמר אמר כי כח הרחמים והוא כח השם הזה הנכתב אל"ף דל"ת אשר הוא זכירת הרחמים יגדל למעלה עד אין סוף להפיק החסד והרחמים הגדולים להניח ברכה אל ביתו לצרכן של ישראל וזהו העזר שצריכים העליונים וזהו יתד שהכל תלוי בו ועמוד שהעולם נשען עליו והוא סוד התפלות והתחנות וכבר הודענו זה ונשוב אל כוונתנו הראשונה אח"כ אמר סלח נא לעון העם הזה כנגד הוידוי ונפילת אפים וכן מצינו בעון מעשה העגל שאמר ואתנפל לפני ה' וכן היה דרכו כשהיה מבקש רחמים על