תועפות ראם עו

כלאים בכרם כצ"ל והמעתיק מחקו בחנם וכ' הש"ח ודקדק רבינו לומר שלא יזרע כלאים בכרם כלומר שזורע חטה ושעורה דהיינו כלאים בתוך הכרם דהוו בין הכל ג' מינים דלענין איסור הזרעים שנאסרו באכילה ובהנאה אעפ"י שלא היו ג' במפולת יד וכהר"ן בפ' ראשית הגז ובספ"ק דקדושין ועיין סי' שפ"ט.

צ"ל בפחות ופי' דברי רבינו דאם יהי' ה' גפנים לבד צ"ל בענין זה אבל אם יהיו ו' ג' כנגד ג' לא בעינן יוצאת זנב ש"ח.

קדש כו' להלן קדש כו' ולכמש"כ כאן נראה שכוונת הספרי תצא פ' ר"ל [שכיוון אליו רבינו במ"ש ותניא כו'] כמ"ש בירושלמי רפ"ח דכלאים הובא בר"ש שם בזה"ל נאמר כאן פן תקדש ונאמר להלן לא יהי' קדש מבני ישראל מה קדש שאמר להלן אסור בהנאה כו' עיי"ש ואזדא לה מש"כ המעה"ח דיש לתמוה טובה מברייתא זו דספרי אסוגיא דקדושין דנ"ו ב'. דבש"ס דחי מילתא דרב אשי והוא ברייתא בספרי עיי"ש דבאמת אין כוונת הספרי לדרש של רב אשי שם אבל בנדפס הגירסא ותניא נאמר כאן קודש ונאמר להלן קודש כו' וכ"ה בספרי לפנינו ועיי"ש במאיר עין שפי' רבינו הלל ונאמר להלן קודש דכתיב ומעלה מעל מקדשי ה'.

ועיין להלן סי' שפ"ט.

בארץ אם אין עפר ע"ג ג' טפחים לא יביא זרע לשם. ותניא בתוספתא המבריך הגפן בארץ אם כו' שהוא מותר לזרוע מכאן ומכאן ואסור לזרוע על גבה. הבריכה בסלע אע"פ שאין לה עפר אלא ב' אצבעות מותר כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס, וד' רשב"ג שבתוספתא קאי על המבריך את הגפן בארץ דלת"ק בעינן עפר על גבה ג' טפחים להביא זרע עליה ועז"א רשב"ג דפליגי בה ב"ש וב"ה דלב"ש בעינן יו"ד אמות ולב"ה יו"ד טפחים ועיי"ש בתוספתא בהגהות הגר"א, וראיתי בביאור למשניות הנדפס בווילנא ע"פ כ"י ונקרא משנה ראשונה שכ' רפ"ז דכלאים עמש"ש הבריכה בסלע אע"פ שאין עפר ע"ג אלא ג' אצבעות מותר להביא זרע עליה וז"ל אלא שלש אצבעות כלומר אפי' פחות מטפח שהטפח ארבע א'בעות כו' ולפי"ז שלש אצבעות לאו דוקא דאפי' משהו מהני כו' עכ"ל ובמחכ"ת ז"א דמתני' ר' יוסי היא שבתוספתא דאמר ג' אצבעות דוקא ופלגי אדר"מ דס"ל ב' אצבעות סגי, ודע דמדברי רבינו נראה כשזרע ע"ג הגפן ולא הי' עפר ע"ג ג"ט מתקדשות הזרע דטעון שריפה דרבינו בעמוד זה לענין איסור אכילה והנאה קאי דאילו לדין שאסור לזרוע כ' זה רבינו להלן סי' שפ"ט ומה שאמר ראב"צ פ"ז דכלאים מ"ב אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש כבר כ' הרמב"ם בפי' המשניות דלית הלכתא כוותיה וע"ש בתפארת ישראל.

ותנן כצ"ל ומה שכ' רבינו וא"מ כו' היינו לר"ש אבל לת"ק שם מצטרפין זה עם זה וכ' השם חדש להגיה בדברי רבינו דצ"ל ומצטרפין דהכי הוא ת"ק דמתניתין ורבינו הביא כל לשון ת"ק ולא לשון ר"ש: