תועפות ראם עא

עמוד י"ז. איני מבין דברים אלו וכמ"כ בסי' ע"ג שכ' שם עמוד י"ח וכן בסי' ע"ז כתב אח"כ כ"ב.

אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים וגו' כצ"ל.

וטעמא כו' הנה בת"כ י"א י"ב דרשו מדכתיב כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם דיתירא הוא אלא ללמד בא אף שמשירו כשעולה ליבשה כל שהי' לו במים מותר עיי"ש בהתו"ה וא"כ טעם רבינו דאין לו לגמרי משמע הוא לרישא דברייתא אין לו עכשיו ועתיד לגדל אחר זמן כו' הר"ז מותר והתוס' בע"ז ל"ט א' ד"ה אין כ' דד"ז נלמד מדכתיב אין לו ודרשינן עיין עליו וכ"כ הרשב"א בחי' לחולין שם ועיין תוי"ט פ"ב דיבמות מ"ה ואפשר דגם רבינו כיון לזה הטעם ועיין בב"ר ספל"ח דכ"מ שנאמר אין לה הוה לה וביפ"ת שם, וע"ד הגרש"ש חולין שם דדרשינן מוי"ו דוכל אשר אין לו דמוסיף על ענין ראשון אתם תאכלו וכן כל אשר אין לו כר"ה ד"י וערכין י"ח.

צ"ל בכלים. ש"ח.

צ"ל רבינא ובנדפס אביי [הגרא"ד].

מרבה אני בורות שיחין כו' ככלים ומוציא כו' ככלים כצ"ל וגי' הנדפס יהודה בר מתתיה ועיין סה"ד סדר תו"א סוף אות מ"ם ותראה שכן הי' גירסת היוחסין: