תועפות ראם תס

כ' בשו"ת עמודי אש סי' כ' ריש אות כ"ט יש להעיר ע"ד הס"י שהעתיק המשנה כצורתה ונראה מזה דגם באל תדברי אסורה והא ליתא דחסורי מחסרא וכמו שאוקים לה בש"ס סוטה ה' ב' עכ"ל:

המקנא לאשתו דיעבד אין לכתחילה לא קסבר תנא דידן אסור לקנאות כ"ה בריש סוטה ועיין בתוי"ט שעמד על הרע"ב והרמב"ם שפסקו כר"ע וקנא את אשתו חובה דלא כמתניתין והגרש"ש סוטה ג' א' כ' משום דקאמרה הגמרא ומסתברא כמ"ד רוח טהרה כו' רשות וחובה לעייולי כו' משמע דפשיט מתרווייהו ולהכריע להלכה עכ"ל וכ"כ בס' אהלי יהודה ביאור על הספרי עיי"ש והוא כמעט מבואר בס' האגודה ריש סוטה שכ' שם בזה"ל ומסתברא רוח טהרה דתניא וקנא את אשתו רעק"א חובה לקנאות ולא כתנא דמתניתין דאמר אסור לקנאות עכ"ל וזהו כוונת האו"ז הל' אבילות סי' תכ"ז שכ' שם דהלכה כר"ע כדמסיק התם רב אשי אמר רוח טהרה ומסתברא כמ"ד רוח טהרה דרע"א חובה ותו דאתיא דר"ע כראב"י דמשנתו קב ונקי עכ"ל ולכאורה דבריו תמוהין מאין הרגלים דהלכה כר"ע ולא כר' ישמעאל מדמסיק התם כמ"ד רוח טהרה והא רב אשי דאמר רוח טהרה גם אליבא דר' ישמעאל דאמר רשות אמר הכי כמש"ש בגמרא א"א אמרת רוח טומאה רשות וחובה לעיולי לאינש רוח טומאה בנפשי' עיי"ש בפרש"י. גם ראיית האו"ז השני' דאתיא דר"ע כראב"י כו' תמוה אנה מצא דראב"י ס"ל חובה כר"ע והלא בסוטה ג' א' אמרו מ"ט דר' ישמעאל ס"ל כי האי תנא דתניא ראב"י אומר כו' אולם באמת כוונת האו"ז לאפוקי דלא נימא כסתם משנה דאסור לקנאות ודלא כר"י ור"ע ע"ז הביא ראי' מדברי רב אשי וכמש"כ האגודה הנ"ל וא"ש ג"כ הראיה מדברי ראב"י דע"כ לא ס"ל כסתם משנה דאסור לקנאות וכיון דמפקינן מסתם משנה ממילא דהלכה כר"ע דאמר חובה.

ע"א כו' בנדפס יש כאן דלוג רב בטעות.

דקי"ל כר"י בר"י כו' לשון הגמרא דילמא קיי"ל כר"י בר"י ומיסתתרא וליכא כו' ולשון הבה"ג סי' ל"ב ומסתתרא ואתו עידי סתירה וליכא כו' וכן נראה מהאו"ז ה' יבום וקדושין סי' תרט"ז דין א' ב' שאם תסתר בפני שנים אין לה תקנה בזה"ז ואסורה עליו עולמית עיי"ש וכמש"כ בספר נחל איתן להרמב"ם פכ"ד מהל' אישות דבגמרא לא משמע אלא דהקנוי הוא בינו לבינה אבל הסתירה אפשר דצריך עדים אבל לא אשכחן תנא דליסגי תרווייהו בלא עדים עכ"ל ועיין הע"ש שאי' ק"כ אות ב' ובס' בית הלוי ח"ב סי' מ"א ועיין לעיל סי' מ"ה ובביאורי אות כ"א והסמ"ק סי' קפ"ט הוסיף ולא יוכל לגרשה מפני תקנת ר"ג ויהיה עיגון עמה ועיי"ש בהגהות חדשות.

הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה שכנים כו' כ"ה במשנה. ובנדפס חסר כל הנך ולא כ' שם אלא הרבה שכנים כו' ובספרי נשא פ' י"ב ליתא הרבה שכנים כו' ובאמת אמרו חז"ל אבות פ"א משנה ז' הרחק משכן רע ועי"ש בתוי"ט אמאי קאמר הרחק שהוא מההפעיל ולא אמר התרחק שהוא מבנין התפעל ואני אומר שצריך להיות ניקוד תיבת הרחק שבמשנה הה"א בצירי והרי"ש בקמץ והחי"ת בצירי הֵרָחַק וא"ש.

ויוצאה. בנדפס ד' זאלקווא איתא ותנא בלא גט והוא פלא דפשיטא דצריכה גט ובנדפס ד' ווילנא איתא ויוצאה בלא כתובה והנכון כגי' הכת"י שהוא כלשון המשנה ותל"מ.

חצי לוג מים כו' כצ"ל ושבנתיים ט"ס היא.

מנלן דכתיב כו' כ"ה בספרי וכמש"כ רש"י במשנה:

ותנן אין זה במשנה כ"א בברייתא ובנדפס הגי' ותניא ובגמרא אמר ר' יוחנן מי כיור ר' ישמעאל אומר כו' וחכ"א כו' [הגרא"ד].

חדשה. עיין במדרש רבה ויקרא פכ"ז ס"ג שאמרו שם מפני מה אין הסוטה שותה בכוס של חברתה שלא יאמרו בכוס זה שתת פלונית ומתה על שם ולא יהי' עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון והגרש"ש בהוספות חידושיו שם כ' ע"ד המדרש בזה"ל דין זה לא מצאתי לא בבבלי ולא בירושלמי עכ"ל והוא תמוה לדעתי דמאחר דבעינן חדשה א"כ נכלל בזה מה שאמרו במדרש ואין ד' המדרש דין חדש כ"א טעם למה שאנו צריכין חרם חדשה וז"ש במדרש תנחומא אמור סי' ח' מפני מה אמרו אין הסוטה שותה בכוס של חברתה כו' ור"ל בתיבת אמרו למאי דאמרינן בסוטה ט"ו ב' דבעינן כלי חדשה ונראה שבמדרש וי"ר נמחק תיבת אמרו מהגרש"ש ואינו נכון.

באי זה כו' במשנה מאיזה מקום הוא כותב וכצ"ל [הגרא"ד].

אלא בספר. לפנינו במשנה אלא על המגילה ורבינו לשיטתו שהביא לעיל סימן תמ"ד דברי הספרי דברים ס"פ ק"ס בזה"ל על ספר ולא על הלוח ולא על הנייר ולא על המגילה ופי' מגילה נקראת בלא שרטוט עכ"ל אבל בספרי שלפנינו שם איתא אלא על המגילה. ודע דבמשנה איתא ולא על הדפתרא ועיין בערוך ערך נייר שכתב על הנייר ועל הדפתרא פי' הוא חיפה והוא מחקה ועיין בהר"ש פכ"ז דכלים מ"ה דדווקא היכא ששנוי נייר אצל דיפתרא פירש כן דנייר הוא חיפה משום דחיפה ודיפתרא רגיל להזכיר זה אצל זה בכ"מ וא"כ ה"נ דכתיב נייר ודיפתרא יפרש הערוך נייר חיפה ובשו"ת ברית יעקב חיו"ד סימן ס"א לא הבין כן ומש"ה הניח פי' הערוך בצע"ג ועל דעתי דלק"מ ועיין ספר המכריע סי' פ"ד ודו"ק.

א"ק המרים שמרים כבר. נראה לי דדרשת אבוה דשמואל היא מדכתיב שם ה' כ"ג ומחה אל מי המרים וכ"ה במ"ר נשא פ"ט סי' כ' אל מי המרים אמר אבוה דשמואל כו' ופי' מדכתיב המרים למדנו שיהיו המים מרים קודם שימחה המגילה לתוכה והיינו ע"כ שיתן דבר מר לתוך המים וכפרש"י סוטה שם שמרים כבר קודם מחיקה ועל מש"כ שם פי"ח וביד הכהן יהיו מי המרים דרשו ע"ז במדרש שם סט"ז ובספרי פ' י"א מגיד הכתוב שאין המים נהפכים להיות מרים אלא ביד הכהן דאין לדריש שם המרים שמרים כבר דמשמע קודם שיהיו ביד הכהן דזה אי אפשר מי ימרר אותן המים טרם שיהיו ביד הכהן ורש"י בפי' החומש פי"ח פי' לפי פשוטו ש"מ המרים ע"ש סופן שהם מרים לה ועכ"ז יפה דרשו חז"ל עה"פ כ"ג המרים שיתן דבר מר דאם ע"ש סופן הוא מיותר דכבר כתוב המרים בפי"ח ותרתי למ"ל ודלא כהט"ז בספרו דברי דוד על התורה שם פי"ח שתמה על פרש"י שפי' נגד הגמרא עיי"ש. ופה ראיתי להעיר עמש"כ בהמליץ שנת תרנ"ט נומער]