תועפות ראם תמט

פי' כו' בגמרא אמרו אי אפשר דקאמרי ליה רבנן לרבי מאי היא אמר ר"ש בר"י רביעית שמן היא היאך מתחלקת לכמה חלות ע"כ וא"כ לכאורה דברי רבינו תמוהים שפי' אי אפשר שהרי לא היה פותתן ובאמת הק"א בביאורו להת"כ נתקשה בדברי הגמרא דלמה להו ה"ט דשמן מועט תיפוק ליה דלחמי תודה לא היה בהן פתיחה ועיין בביאור תוס' העזרה והתו"ה שכתבו ליישב זה דכוונת הגמרא אי אפשר דאמרי לי' רבנן לרבי מאי היא אימא דבוללן חלות בעודם עיסה קודם אפייתן דהיינו אחר לישה ועריכה שכבר נעשו חלות יחזור ויגבל כל חלה וחלה בשמן כפי המגיע לה דהאי בלילה מעליא היא ומקיים שפיר חלות בלולות ועז"א ר"ש בר"י רביעית שמן היא כו' היינו שקשה לחלק רביעית לארבעים חלקים וא"כ א"ש ג"כ ד' היראים ועיין גי' רש"י ע"א כו' ובתוד"ה שפיר ודו"ק.

ופותתה ט"ס וצ"ל ונותנה ועז"א רבינו פי' כו'.

ולבונה ט"ס וצ"ל ובוללה ולשה ואופה ופותתה ונותן עליה שמן וקומץ ובמנחות כו' ומה שבנתיים ט"ס ולפי הנראה עירבוב דברי רבי' יש כאן.

ענין ראשון וילמד כו' כצ"ל ועיין מנחות ע"ה א' תוד"ה מה שכ' ומיהו צריך לדקדק דבמנחת סלת ובמנחת העמר מנלן בלילה ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן דלא כתיב בהו [כן הגיה המל"מ בפי"ג מהל' מעה"ק ה"ה שכצ"ל בדברי התוס'] ועיי"ש מה שתרצו אולם רבינו תי' ע"ז שלמדות זו מזו מוי"ו מוסיף על ענין ראשון כו' ולענין שאלת רבינו דא"כ למ"ל הגז"ש דקרבנך קרבנך י"ל כמש"כ התוס' שם לסברת תירוצם עיי"ש ועיין להלן סי' תנ"ה.

עד שישנה עליו הכתוב וטעמא כו'. עיין סנהדרין ד' א' תוד"ה כל כו' ותימא למ"ל קרא דמהי תיתי דמעכבי כו' ולדברי רבינו ניחא דהא דבעינן שנה עליו הכתוב לעכב לא ילפינן אלא מחטאת וא"כ לב"ש נמי אצטריך קרא דכיון דלא ילפינן אלא מחטאת ס"ד דה"נ ב' מתנות מעכבין. כ"כ בביאור ווי העמודים ועיין מנחות י"ח ב' תוד"ה ואמר וקדושין כ"ה א' ד"ה כל והריטב"א שם.

אינו כתוב בתורה בלול כו' כצ"ל ובנדפס חסר תיבת ד"א ותחת זה כתוב שם דאמרינן וכאילו הוא תי' אחד עם מש"כ מקודם וגי' הכת"י ברורה יותר לענ"ד.

מדרבנן היא. לפי"ז מש"כ רבינו מראש הסימן צוה היוצר לבלול המנחות בשמן אינו לפי הד"א שמפיק מדלא כתיב בתורה בלול אלא בלולה ש"מ דמצות בלילה מדרבנן היא ולפי הד"א דמצות בלילה מדרבנן היא אין להקשות דא"כ היאך אנו חושבין במנין התרי"ג מצות הבלילות דמ"מ כיון שיש לה בית אב בתורה נכנסת במנין לדעת רבינו היראים לשיטת בה"ג ויותר נראה דמשכ"ר מצות בלילה מדרבנן היא היינו הבלילה בפועל אבל מתן שמן לשם בלילה בודאי הוי דאורייתא וזש"ר צוה היוצר לבלול המנחות בשמן אתיא אליבא דמסקנא ג"כ ור"ל שיתן שמן במנחה לשם בלילה וכ"כ בס' באה"ט לסדר ויקרא פרשה ב' פסוק א' וז"ל הבלילה אינה מעכבת רק שתהא ראויה לבלילה (מנחות ק"ו ב') ששים נבללין יותר אין נבללין מיהו מתן שמן לשם בלילה נראה דמעכב דבלא"ה הו"ל אינה ראויה לבלילה עכ"ל ועיין להלן ס"ס תנ"ד בביאורי מש"ש: