תועפות ראם תמז

שמתחנך כהן לעבודה. בנדפס הגי' כהן הדיוט לעבודה ולדעתי גי' הכת"י עדיף יותר דמ"ש כהן הדיוט הא ביום שמתחנך כה"ג לעבודה מייתי נמי עשירית האיפה לחינוכו כדאמר רב חסדא מנחות ע"ח א', ולשון הבה"ג במנין המצוות שלו ועשירית האיפה חביתי כהנים ומהראש"ט בסידורו החדש חלקן לשנים וכ' בסי' ק"פ עשירית האיפה לחינוך ובסי' קפ"א חביתין והרמב"ם עשין מ' לא מנה אלא חביתין של כה"ג בכל יום תמיד ועיין בס' סדר המצות שע"ט מש"כ ליישב מה שהניח המעה"ח בצ"ע על הרמב"ם בזה.

כהן גדול בריבוי כו' כצ"ל [הגרא"ד].

ת"ל ובניו אשר יקריבו לפנינו בגמ' שם הגי' ת"ל אשר יקריבו ועיין בביאור התו"ה לתו"כ פ' צו סי' ל"ט שביאר דרשא זו דהיינו מדכתיב יקריבו בלשון רבים וא"כ תיבת ובניו שכתוב בת"כ אך למותר הוא וגי' הגמרא ת"ל אשר יקריבו הוא נכון ולפי גי' רבינו והת"כ נראה שהוא כפרש"י קדושין נ"ז א' אשר רבויא הוא וז"ש ובניו אשר יקריבו לרבות אהרן מביא לעצמו ובניו מביאין לעצמן והסמ"ג עשין קפ"ו כ' בזה"ל ת"ל ובניו אשר יקריבו סמך קרבן אצל אהרן וסמך קרבן אצל בניו ללמדך שאהרן כו'.

בעצמו בנדפס הגי' משלו וכ"ה בת"כ ובנדפס חסר תיבת פי' שכתוב כאן וט"ס הוא שם.

ביום ביום ולא בלילה ליתא בת"כ.

אין מושחין ב' כה"ג. בנדפס הגי' אין שני כה"ג כאחת והוא כמ"ש במדרש במ"ר פי"ח סי' ח' ותנחומא שם ואנו אין לנו אלא כה"ג אחד ועיין ירושלמי פ"א דיומא ה"א וק"ע ושיו"ק שם ומש"כ השיו"ק וכן משמע ברמב"ם פ"ד מהל' ביאת המקדש ט"ס הוא וצ"ל פ"ד מהל' כלי המקדש, ולשון התוס' דע"ז ל"ד א' ד"ה במה שכ' משה רבינו ע"ה כה"ג היה ונשתמש בכהונה גדולה מ' שנה צ"ע כמש"כ הגרי"פ בחי' הש"ס שלו שבס' קשות מיושב וכדברי התוס' דע"ז כ"ה במדרש ש"ר פל"ז ס"א ומדרש וי"ר פי"א ס"ו ונעלם זה מהגרי"פ שם.

ביום צ"ל מיום [הגרא"ד].

ז' רבעים ועוד. כ"ה בנדפס ות"כ וכצ"ל.

בשבת תמיד אף בטומאה כצ"ל וכ"ה בנדפס ופי' תמיד אף בשבת שלא יופסק יום אחד בינתיים ומ"ש אביי מנחות ד"נ ע"ב א"ק סלת מנחה תמיד הרי היא כמנחת תמידין הוא לענין דאפייתו דוחה שבת דלא כק"א כ"כ בהתו"ה פ' צו סי' מ"ג והיפ"ע במנחות שם הניח ד"ז בתימא מה דאביי נקט לה משמיה ולא משמה דהברייתא ולא ראה במי שקדמו ומ"ש כאן בהת"כ מנחה הרי היא ככל המנחות ללבונה עיין במנחות ק"ח א' דתניא כי חטאת היא אר"י היא קרויה חטאת ואין אחרת קרויה חטאת לימד על עשירית האיפה של כה"ג שאינה קרויה חטאת וטעונה לבונה ע"כ ובת"כ ויקרא ו' ז' אמרו עה"פ תורת המנחה תורה אחת לכל המנחות שוהיו טעונות שמן ולבונה וכתב בביאור תוספת העזרה על הת"כ שלפנינו דדריש מנחה הרי היא ככל המנחות ללבונה דסמיך נמי אדרשא דזאת תורת המנחה והגאון מהרש"ך שליט"א בהגהותיו חשק שלמה למנחות נ"ב א' בגמרא לא העיר כלום מדברי הת"כ כ"א ממ"ש במנחות ק"ח א' ול"י למה.

מחצית בבקר ומחצית בערב יכול כו' בערב ת"ל מחציתה בבקר ומחציתה בערב משלם מביא מחציתה בבקר ומחציתה בערב כיצד כו' כצ"ל וכ"ה בת"כ ועיין לעיל סי' רע"ט מה שכתבתי שם.

נאה. צ"ל נא ועיין במנחות נ' ב' רבי אומר תאפה נאה ר' יוסי אומר תאפה רכה ועיין בת"כ.

ממלא מקומו עיין ספרי דברים פ' קס"ב ולשון המדרש וי"ר פ"כ סי' י"א ובלבד שיהא נוהג כמנהג אבותיו ובהגמי"י וכ"מ פ"א מהל' מלכים ה"ז כ' ד"ז ע"ש הפסיקתא ועיין ט"ז או"ח סי' קנ"ג סקי"א: