תועפות ראם תמה

העדה. בנדפס הגי' ת"ל עדה וכ"ה בת"כ ור"ל דכתיב עדת ישראל.

שאינו ראוי לבנים עיין לח"מ להרמב"ם רפי"ג מהל' שגגות.

ת"ל ואם כל עדת ישראל. בהת"כ שלפנינו הגי' ת"ל עדת ישראל ישגו עד שיורו כולם וע"ש בפי' התו"ה שכ' שהספרא לא דייק מן מלת כל דהא אמר ת"ל עדת ישראל ישגו וכ' שם בכוונת הספרא ממ"ש ישגו בל"ר מבואר שישגה כל אחד מהם משא"כ אם היה אומר תשגה הי' ר"ל ששגתה העדה בכללה שבזה רובה ככולה עיי"ש והנה בדברי רבינו בהכת"י עדיין י"ל כפי' התו"ה דכוונת התו"כ מתיבת ישגו ל"ר ולא כתיב תשגה בל"י אולם ביראים הנדפס תיבת ישגו ליתא כלל והכי איתא שם ת"ל ואם כל עדת ישראל, ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אין חייבין כו' ועכצ"ל דכוונת הספרא מדכתב כל וכמש"כ בביאור עזרת כהנים ותוספת העזרה שם אולם מדברי העזרת כהנים שם בביאור דרשת הספרא דבסמוך אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה נראה דיליף לה מדכתיב ישגו ונעלם דהיינו שב"ד גרמו לשגגת מעשה על ידי העלם דבר וא"כ הוא דלא כיראים הנדפס שחסר שם תיבת ישגו כנ"ל וכן בהכת"י נקדתי אחר תיבת ישגו עפ"י היראים הנדפס ודו"ק.

דאינה הוראה. עיין לעיל ס"ס ר"מ מש"ש בביאורי בעז"ה ודע דלשון רבינו במצוה זו להביא פר הבא על כל המצוות הוא לשון הבה"ג במנין המצוות שלו ורבינו פי' דבריו דהיינו מה שהב"ד מקריבין פר אם טעו בהוראה והוא הוא מש"כ הרמב"ם מ"ע ס"ח ואף שכ' הבה"ג אח"כ פרשת העלם דבר אין כוונת הבה"ג לחשוב הפרשיות במנין המצות כן נראה ברור לדברי רבינו הרא"ם ודלא כמהראש"ט שחשב בפי' הבה"ג להביא פר הבא על כל המצות דהיינו פר כהן משיח שחטא עיין בהערות וחידושים שלו אות כ"ז ובשיטתו הלך שהפרשיות שכ' הבה"ג נכנסין במנין המצות וא"כ פרשת העלם דבר הוא מ"ע ס"ח שכ' הרמב"ם ועיין מגילה ט' ב' לשון פר הבא על כל המצות שפי' התוס' שם דהיינו פר כהן משיח שחטא ועיי"ש בטו"א ובמל"מ בפ"ה מל' מעה"ק הט"ו: