תועפות ראם תיז

ושביעי של פסח כך מצוה לקדש עצרת ויום הזכרון ויום הכפורים וראשון ושמיני של חג כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס ובשבה"ל השלם סי' ר"כ ע"ש היראים והנה רבינו כ' בסוף הסימן נמצאו בסוכות שמונת ימים מקודשים עם חולו של מועד ולכאורה נראה דחשבון קדש שמונת ימים שכ' רבינו מראש היינו בחג הסוכות וכן משכ"ר בריש וי"ו הששי בחייבי עשה שמונים שקודם סי' שצ"ט קדש שמונה ימים ר"ל נמי שמונה ימים של חג הסוכות עם חולו של מועד ומש"ש אח"ז ראשון ושביעי של פסח עצרת ויום הזכרון ויום הכפורים הוא נוסף על חשבון שמונה ימים שכ' קודם אולם הבה"ג בראש ספרו במצות קום עשה כ' בזה"ל קדוש שמונה ימים. שבות ח' ימים. ראשון ושביעי של פסח ועצרת ויום זכרון ויום כפורים וראשון ושמיני של חג הסוכות עכ"ל ולפי"ז ע"כ פירוש קדוש שמונה ימים היינו הז' ימים שחשב אח"כ וחולו של מועד הוא השמיני וכן הוא נמי פירוש דברי רבינו היראים ונפלאתי על מהראש"ט בהגהותיו לבה"ג שחשב שמש"כ הבה"ג קדוש שמונה ימים וכן שבות ח' ימים הוא עם יום השבת ולא זכר דברי רבינו היראים שהשמיני הוא חוש"מ ואע"ג דנסתפק רבינו בחוש"מ אם הוא דאורייתא או דרבנן מ"מ. אינו חושש רבינו היראים למנות גם דרבנן שיש להם אסמכתא בתורה כמש"כ במק"א: