תועפות ראם תטז

באיסור חמץ ומלאכה וכל האמור בהם כו'. הנה הבה"ג כתב במנין העשין שלו סי' פ' לשמרו שבעת ימים וכ' שם בהגהת מהראש"ט אולי כוונתו להשמר מחימוץ שנאמר ושמרתם את המצות כו' עיי"ש ולא ראה ד' היראים שכ' בכוונתו שישמרו ישראל כל חוק ז' ימי פסח באיסור חמץ ומלאכה וכל האמור בהם דכתיב ושמרת את החקה הזאת למועדה וע"כ דברי רבינו כר"ע עירובין צ"ו א' שאמר לא נאמר חקה זו אלא לענין פסח בלבד ובספר לימודי ה' לימוד נ"ג הניח בצ"ע דברי היראים דאפי' ר"ע לא אמר דהוי עשה אלא גבי פסח דעשה הוא אבל גבי חמץ ואיסור מלאכה ודאי לאו הוא כמבואר עירובין שם ועוד מנ"ל לפרושי אאיסור מלאכה וחמץ והלא מסוגיין לא משמע דקאי אלא אפסח עיי"ש. ולו"מ הייתי אומר דט"ס ביראים מש"כ ושמרת את החקה וגו' וצ"ל ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם [שמות י"ב י"ז] ופי' היום זה אינו על יום הראשון לבד אלא כמ"ש בפסוק שלאחריו בראשון בארבעה עשר יום וגו' עד יום האחד ועשרים לחדש בערב ולזה כיון הבה"ג שכ' לשמרו ז' ימים וביאר רבינו באיסור חמץ ומלאכה וכל האמור בהם וכמש"כ הבה"ג בסי' י"א פסוק זה לענין שמרהו מלפניו מאור ארבעה עשר ובס' מצמיח ישועה ביאור למרדכי ריש פסחים דחק בכוונת בה"ג דנוסחא מוטעת נזדמנה לו והוא שמרהו מלפני מאור ארבעה עשר ולכן פי' שם שמרהו קודם אור י"ד וכהראב"ד שהבדיקה קודם הלילה עיי"ש ובחנם דחק דפשוט שצ"ל שמרהו מלפניו מאור ארבעה עשר ופי' מלפניו מלפני הפסח והוא מאור ארבעה עשר ותל"מ: