תועפות ראם תיא

צוה לתת שמירת שבת על לבו כו' זהו כשיטת בה"ג שכ' במנין העשין שלו [מ"ו] שימור שבת ופי' רבינו דהיינו שמירה בלב וכמ"ש בת"כ ריש פ' בחקותי זכור את יום השבת לקדשו יכול בלבך כשהוא אומר שמור הרי שמירת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך ע"כ ונראה לי דפי' שמירה בלב הוא כי השבת ניתן לנו להיות מופת על חידוש העולם שזו היא עיקר האמונה ועז"א הכתוב ושמרתם את השבת שמור את יום השבת בשמירה ובמחשבת הלב באמונתם זאת וסיים רבינו ואעפ"י שפירשנו שמירת לב למדנו גם מזה המקרא שצוה יוצרינו שישמור מלעשות מלאכה בשבת דאי לא הא לא קיימא הא ומש"ה אמרו בברכות כ' ב' דגם נשים איתנהו בשמירה דכתיב שמור את יום השבת לקדשו דהיינו שישמרו מלעשות מלאכה בשבת.