תועפות ראם שצח

ותניא. בספרי דברים פ' קנ"ד. ועיין בירושלמי פ"א דהוריות אולם החינוך מ' תצ"ו כתב כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד כו' נעשה כטעותם כו' וצ"ע מהירושלמי ועיין בס' דברי שאול עה"ת פ' שופטים להגאון ריש"ן שיישב הדברים.

המוסגר הגהתי מהנדפס ופי' מופלא שבב"ד חכם הראוי להוראה כמשכ"ר שם ונראה דרבינו אתא לאפוקי תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הוראה דלא כב"ד הגדול שאינו עובר על לא תסור אבל מי שעושה מעשה בעצמו דלא כב"ד הגדול בודאי עובר על לא תסור יהיה מי שיהיה וכמש"כ החינוך מ' תצ"ו דמצוה זו נוהגת בכ"מ ובכ"ז בזכרים ונקבות לענין החיוב עלינו לשמוע לדברי חכמינו הקדמונים ואל גדולינו בחכמת התורה ושופטינו שבדורינו וכ"כ הרמב"ם בסה"מ ל"ת שי"ב ובפ"ח מהל' ממרים ואף שמדברי רבינו שכ' ומן הדין לא היה לנו למנותו בחייבי לאוין נראה לכאורה דאינו מפרש כן י"ל דאפ"ה כיון שעיקר הלאו בא לאזהרת מיתת ב"ד על מופלא שבב"ד בהמראתו לב"ד הגדול מש"ה לא היה לנו למנותו בח"ל ובנדפס ליתא ומן הדין כו' והוא קיצור שקיצר הרר"ב המסדר. ודע דהרא"ם בביאוריו לסמ"ג הל' מגילה כתב דלאו דלא תסור אינו אלא במי שממרה בדבריהם ובהוראתם ואינו כפוף להו כמו הצדוקין והבייתוסין ודומיהן לא במי שהוא כפוף למצותן ועובר בהן כו' עכ"ל ובחי' מהרד"מ לסה"מ שורש ראשון כ"כ מדנפשי' ולא זכר דברי הרר"א מזרחי: