תועפות ראם לח

בנדפס סימן ר"ח.

בן יעקב. וכ"ה בסמ"ג לאוין קכ"א ובמגדל עוז ספ"א מהל' א"ב אבל ביבמות ס"א ב' איתא דברי ר' אליעזר סתם דהוא ר"א בן הורקנוס ולהדיא אמרו ביבמות ד"ס א' דראב"י סבר לה כר' אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה וע"כ דבן יעקב ט"ס בכאן ובבה"ג הל' מיאון ס"ד א' כ' אהא דהיתה מעוברת כתובות י"ג א' דר"ג ור' אליעזר אומרים נאמנת כו' וז"ל ר' אליעזר לטעמיה דאמר זונה זונה כשמה אלמא כרבנן ס"ל דאמרי אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות עכ"ל ותיבת אלמא שבבה"ג אין לו מובן דהא ר' אליעזר דאמר זונה כשמה פליג אדרבנן דאמרי אין זונה אלא גיורת כו' והנראה דתיבת אלמא ט"ס וצ"ל ור' גמליאל כרבנן ס"ל כו'.

זונה. פי' קסבר בכל בעילת איסור נעשתה זונה. ר' יהודה אומר זונה זו כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.

אליעזר. ט"ס וצ"ל אלעזר וכצ"ל בסמוך והיינו מ"ד פנוי הבא על הפנויה וכו' ובנדפס חסר דברי ר' אלעזר שאמר פנוי וכו' בטעות.

עמרם אין הלכה כר"א כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.

ככולהו תנאי הלכה כו' כ"כ הסמ"ג שם וחוששין לדברי כולם להחמיר עכ"ל ועיין ט"ז אה"ע ריש סי' כ"ו שביאר דברי הטור כן ועיין בבית שמואל שם סי' ו' סקי"ט שהביא ד"ז בשם הסמ"ג ולדעת מהרש"ל גם הטור ס"ל כן עיי"ש ובמגדל עוז פי"ח מהל' א"ב ה"א כ' הך ברייתא דהבע"י שהביא הרא"ם כאן וכ' אח"כ וז"ל וקיי"ל ככולהו בר מדר' יהודה ור' אלעזר וכ"פ הר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל עכ"ל ומדברי רבינו והסמ"ג נראה שגם כר' יהודה קיי"ל להחמיר בר מדר' אלעזר אך הרמב"ם שם פסק כחכמים והמ"ע ערבב הדברים ושרי לי' מאריה. ודע דהרמב"ם שם ה"ב כ' קדשה שהפקירה עצמה לכל וכן הוא לשון רש"י יבמות ס"א ב' ד"ה מופקרת והמל"מ שם דקדק מהא דכ' רש"י "לכל" דדוקא במפקרת עצמה לכל עובר ושב הוא דהויא זונה עיי"ש והשו"ע סי' ו' ס"ח העתיק לשון הרמב"ם קדשה שהפקירה עצמה ותו ל"מ. ול"י למה: