תועפות ראם שסח

אע"פ שלא שמעת בדבריו. פי' שלא עשית כאשר אמר ולשון הנדפס אע"פ שלא תעשה כדבריו משעה [כצ"ל] שקבלת כו' ונכון ועיין בהרמב"ן ל"ת כ"ח שכתב שם והנה היא אזהרה בע"ז עם כמה אזהרות שבאו בתורה בעניניה כמו שאמרו במ"ב מקומות הזהירה על ע"ז וכך ת"א לא תקבל כו'. וא"כ לא ימנה הלאו הזה עכ"ל. אולם דעת רבינו כהרמב"ם שם ואין דברי הת"א סתירה להרמב"ם כלל כמשכ"ש המג"א שלשון לא תקבל משמעו הוא קבלת הלב בהאמנה בלבד ועיי"ש בלב שמח וגם כוונת רבינו שלא לשמוע ממנו המופת אע"פ שלא יעשה כדבריו. וכ"ה בבה"ג ומש"ש הרמב"ן ובעל ההלכות לא כתבן אינו חוזר על לא תשמע אל דברי הנביא אלא קאי על הנאמר במסית לא תאבה לו ולא תשמע אליו עז"א שבעל הלכות לא כתבן ומש"כ הרמב"ן במ"ב מקומות כו' ראיתי במדרש תנחומא ויקרא סי' ב' אמר ריב"ש אתה מוצא ארבעים ושמונה פעמים הזהיר הקב"ה בתורה על הגרים וכנגדן הזהיר על ע"ז כו' וכ"כ הבעה"ט בפרפראות שלו על התורה ריש ס' דברים ובצופה להמגיד שנת ט"ו גליון כ"ה בגרגיר אחד משלשה גרגרין נעלם מהכותב שם דברי המדרש: