תועפות ראם שמו

ובקטבליא. נראה שהוא כמ"ש בשבת י"ט ב' ומחצלות של בדדין ופרש"י שמכסין בהן את הזיתים ובשקלים פ"ג מ"ד אמרו ומחפה בקטבלאות וז"ש אבל כותש [פי' שלא בבד] ומכניס לבור ובנדפס איתא אין עושין זיתים בגת ובקטוני אבל כו' רש"א אף טוחן הוא בבית ומכניס עכ"ל ונראה שט"ס שם ולפנינו בת"כ הגי' אין עושים זיתים בבד ובקוטב אבל כותש ומכניס לבדידה רש"א אף טוחן הוא בבד ומכניס לבדידה וכ"ה במ"ו פ"ח דשביעית וז"ל הרמב"ם בסה"מ מל"ת רכ"ג ואין עושין זיתים בבד ובקוטב אבל כותש הוא עכ"ל ונראה מדבריו דעיקר השינוי הוא אבל כותש ובזה לבד סגי והסיום ומכניס לבדידה אורתא דמילתא הוא לאחר כתישה להכניס לבדידה ופי' בודידה כ' הרמב"ם בפיה"מ שם וז"ל ובודידה שם הבד והוא גת קטנה עד מאד עכ"ל ופי' קוטב כ' הרמב"ם שם הוא גת קטן לזיתים עכ"ל וז"ש רבינו בנדפס אין עושין זיתים בגת ובקטיני פי' אפי' בגת קטן עד מאד דהיינו בודידה אין עושין אבל כותש כו' והרמב"ם בחיבורו פ"ד מהל' שמיטה ויובל הכ"ג כתב וז"ל וטוחן בבית הבד ובקוטב ומכניס לבד קטנה עכ"ל ופי' קטנה דהיינו קטנה מהקוטב וממילא שמעינן דהיינו בודידה שהוא בד קטן ביותר כמש"כ הכ"מ שם כי הקוטב אינו כ"כ קטן כמו הבודידה ור"ל וכיון שהרמב"ם כתב וטוחן כו' ובקוטב וכ' אח"כ לבד קטנה ופי' קטנה מהקודמים ממילא ידעינן שהיא קטנה ביותר ואין צריך לפרש קטנה ביותר ולשון הכ"מ שם שאמר מקודם וז"ל ומ"ש וטוחן בבית הבד ומכניס לבד קטנה הוא מ"ש בירושלמי כו' צריך תיקון וכצ"ל שם ומ"ש וטוחן בבית הבד ובקוטב ומכניס כו' הוא מ"ש בירושלמי כו' והוא ברור בפי' ד' הכ"מ ודלא כמש"כ בספר פאת השלחן וז"ל ומ"ש הכ"מ דסיום לבד קטנה הוא הקוטב איני מבין שיחתו הא נקט ובקוטב ומכניס לבד קטנה עכ"ל וחשד בכשירים וט"ס שנזדקר בד' הכ"מ הטעתו במחכ"ת. ובמשכ"ר לשון הת"כ בדין תאנה של שביעית אין קוצצין אותה במוקצה אלא בחרבה ולפנינו אין קוצין כו' וכ' ע"ז הש"ח נראה דמפרש כפיר"ש והרע"ב והערוך ערך מקצה שר"ל כלי ברזל שדרך לחתוך בו התאינים ואינו מפרש כפי' הרמב"ם בפיה"מ ובחבורו לשוטחן לייבשם איני רואה הכרח מזה דהנה הרמב"ם מפרש דבמלאכת תלוש מיירי ולשון קוצים כמו קציעות שמורגל בכ"מ ועיין מעשרות פ"ג מ"ד מצא קציעות בדרך וס"א קציצות וא"כ גם לגי' רבינו יתפרש דבמלאכת תלוש מיירי כמו להרמב"ם וק"ל.

המוסגר הוספתי מהנדפס ותיבת בשביעית ליתא שם אלא שהן אסורין מן התורה פי' אולם בת"כ איתא שיהיו אסורים בשביעית ומש"כ בנדפס וחכ"א אין ספיחין אסורין מד"ת ולא מד"ס נראה שט"ס הוא וצ"ל אלא מד"ס כמבואר כאן והשם חדש לא הרגיש בזה ועיין במ"ש לעיל סי' קנ"ח: