תועפות ראם לג

בנדפס סימן קצ"ה.

בספרי כו' לשון הנדפס בספרי ומייתי לה ביבמות בפ"ק אין לי אלא מן הנישואין לנישואין. לאירוסין מן האירוסין לנישואין מן האירוסין לאירוסין מן הנישואיו מניין ת"ל לא יוכל לשוב מ"מ ע"כ וכאן הוא בקיצור אבל בנדפס חסר הפי' שבכאן. וביבמות י"א ב' לפנינו לא הובא שם כד' הספרי ועיין בספרי פסקא ר"ע אות י"א במאיר עין שם ונראה שהי' לפני הראשונים ביבמות שם נוסחאות אחרות ממה שלפנינו.

לשון בה"ג ס"ס ל"ט לא יוכל בעלה. לא יוכל הראשון. לא יוכל לקחת את אשר שלח ועיין הגהות הגר"א ספרי שם וראיתי בבה"ג שם שכ' ר' יהודא אומר נאמר כאן תועבה ונאמר להלן תועבה מה להלן כרת אף כאן כרת ואיני מבין הדברים והלא בספרי שם אמר ר' יהודא היא תועבה ואין הוולד תועבה ותו ל"מ ומאי שייטי' דכרת לכאן דאינו אלא מחייבי לאוין וכמש"כ רבינו בסמוך וה' יאיר עיני.

בן כיפר. חסר בנדפס אבל ביבמות ובספרי איתא ועיין לקמן סי' ל"ז.

ואין לפרש כו' עד סוף הסי' חסר בנדפס ועיין לעיל סי' כ"ג או"ד מש"ש ואתי שפיר דהכת"י לשיטתו שם והנדפס לשיטתו שם מיהו מש"כ הרא"ם כאן ח"ל שרי לקדש דבר פשוט הוא ומוסכם שאם קידש חייבי לאוין ולא בעל אינו לוקה כמש"כ המ"מ פט"ו מא"ב ה"ב אך לענין מחזיר גרושתו הו"ל לרבינו להביא גמרא ערוכה קדושין ע"ח א' ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאינו לוקה לקחתה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא וצל"ע.

ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא שלא כו' כצ"ל וכ"כ הסמ"ג לאוין פ"ב לה"ר משם שאפי' מן האירוסין לאירוסין אסורה לחזור לו וכדברי הרא"ם כאן ובהגהות חשק שלמה גיטין שם כ"כ מדנפשיה ולפלא שלא זכר דברי הסמ"ג. ועיין לקמן סי' ל"ו אות ב' מש"ש: