תועפות ראם שכה

ומצינו גלוח בתער כו', אין זה בגמרא אלא רבינו כתבו מדעתו להסביר מ"ט דרבנן דפליגי אדר"א מכות כ"א א' דגמיר ג"כ גז"ש דפאה פאה וקסבר מלקט וריהטני נמי גילוח עבדי עז"א רבינו ומצינו גלוח בתער כו' ואין ללמוד מלקט ורהיטני מתער ואחר ד' היראים נמשך הסמ"ג שכתב בלאו נ"ח ומצינו כו' ועיי"ש בביאורי מהרש"ל.

רב ששת. בנדפס רב יוסף.

האחת ראשי לחיים לרוחבן לצד הראש כו' כ"ה בנדפס ובהגמי"י פי"ב מהל' ע"ז הביא דברי רבינו הרא"ם ובביאור דברי רבינו נראה דפי' הראשון הוא פרש"י ריש שבועות ובפי' החומש והוא הי"מ שכתב הרא"ש במכות שם. והפי' הב' ראשי לחיים לאורכן נראה שהוא פרש"י שכ' הרא"ש שם ור"ל הריב"ן חתנו של רש"י שהוא פי' שילהי מכות והב"י יו"ד סי' קפ"א כ' אחר פרש"י סוף מכות וז"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהל' ע"ז ואחריו נמשך התוי"ט במכות שם שכ' ע"ד הרע"ב שכ' לשון הפי' שילהי מכות ולשון הרמב"ם שכדי להסביר הענין יפה העתיק שתי לשונות ושניהם לד"א נתכוונו אבל הלח"מ שם כתב ע"ד הרמב"ם שהוא פי' חדש דלא ככל המפרשים. והפי' הג' שכ' רבינו הוא פי' ר"ח שכ' הרא"ש שם והסמ"ג לאוין נ"ח ומשכ"ר וזה אינו נראה כו' כ' האדמו"ר זצ"ל בס' צ"צ בחי' למכות פ"ג די"ל לפי שפירשו על שפה עליונה כדברי הט"ז ביו"ד סי' קפ"א סק"ג אבל לפמשכ"ל דקאי על שפה התחתונה א"כ דבריו קרובים לפרש"י במכות ועיי"ש שהעמיק הרחיב בביאור כל השיטות כידו החזקה והאריך שם גם בדברי היראים.

סמוך לגרון. כ' האדמו"ר בס' צ"צ שם דמלשון זה משמע דגם תחת הסנטר יש איסור וכדעת הריטב"א במכות ויש ראיה לדברי הטור יו"ד סי' קפ"א עיי"ש בט"ז סוף סימן וצ"ל כמו האין לומר שכ" הב"י שם שמשבולת הזקן עד הגרגרת נמשכת פאה זו עיי"ש ואין כן דעת ר"ת וסמ"ק עיי"ש בד' הצ"צ באורך.

שכהן צריך ליזהר כו' היינו משום שזה המקרא מדבר בכהן מש"ה כתב רבינו כהן אבל אין שום חילוק בזה בין כהנים לישראלים כמש"ל מגז"ש וכ"כ בהגמי"י ע"ש רבינו וי"ש יצא ידי כולם להזהר כו' וכ"ה בנדפס ודע דהרמב"ם במנין המצות בראש ס' המדע כ' ל"ת מ"ג שלא להקיף פאת ראש ככומרי עע"ז שנאמר ולא תקיפו פאת ראשיכם ל"ת מ"ד שלא להשחית כל הזקן כעע"ז שנאמר ולא תשחית את פאת זקנך והראב"ד בהשגות שם א"א לאו למקיף ולא לניקף לאו למשחית ולא לנשחת עכ"ל ועיי"ש בכ"מ ובדברי המגיה שם וכ"כ בהגהות יד שאול ליו"ד סי' קפ"א שבחלום נתגלה לו כן ובספר משנ"ח יבין שמועה סי' נ"ג אות א' פי' כוונת הראב"ד באופן אחר וסיים והאריכות הוא אך למותר בזה ובמחכ"ת כולם לא עמדו על כוונת הראב"ד שמקשה על מש"כ הרמב"ם בהקפה ככומרי עע"ז וכן בהשחתה כעע"ז וע"ז אמר אברהם לאו למקיף ולא לניקף פי' הרי הלאו הוא גם למקיף אחרים והוא לא ניקף וכמו כן לאו למשחית ולא לנשחת פי' אם משחית פאת זקן של אחר ולא נשחת הוא עובר גם כן בלאו ומה יענה שם הרמב"ם בטעמו אלא ע"כ שאין הטעם כמש"כ הרמב"ם והטור ביו"ד סי' קפ"א השיג ג"כ על הרמב"ם ור"ל כהשגת הראב"ד שמטעם הרמב"ם יש לטעות במקיף ומשחית לאחרים ולומר שאינם בלאו: