תועפות ראם שכד

לנפש לחייב על כל מת ומת. ואע"ג דלעיל יליף מן לנפש לחייב על המת בלבד כבר הקשו בגמרא מכות כ' ב' דבר זה ותירצו קסבר ר' יוסי שריטה וגדידה אחת היא וכתיב התם למת. ונראה מדברי התוי"ט פ"ג דמכות מ"ה ד"ה שרט שהוא מפרש בדברי הגמרא דה"ק קסבר שריטה וגדידה אחת וכתיב התם למת ומ"ש דשני קרא הכא וכתב לנפש אלא משום הכי אפקי' בלשון נפש לחייבו על כל נפש ונפש אפילו לא שרט על כולם אלא שריטה אחת. והגרש"ש במכות שם תמה על התוי"ט עיי"ש והנ"ל כתבתי. אולם הריטב"א בחי' למכות שם פי' דלא כהתוי"ט וז"ל וכיון דגבי גדידה כתיב למת ה"ה לשריטה ואייתר לנפש דכתיב בשריטה לחייב על כל נפש עכ"ל ואכתוב לך שלישים פי' הק"א שפי' דדרשת ר' יוסי היא מן למת דכתיב גבי' לא תתגדדו דמיותר דכבר כתיב לנפש גבי ושרט עיי"ש ופי' א"ש לדברי החינוך הנ"ל בביאורי סי' שכ"ג אות ב' ומבואר בביאור הגר"א שכ"ה בתוספתא עיי"ש ודלא כהגרש"ש למכות שם שדחה הק"א בד' דחיות והעיקר דחיותיו שכ' שם מדברי הרא"ש לא העיר מדברי הגר"א בביאוריו שכ' דלא כהרא"ש. אולם בהתו"ה להת"כ העיר מדברי החינוך שכ' שחייב בקרחה א' על ה' מתים עיין בדבריו בפ' קדשים סי' ע"ה שכ' שם לנפש שמיותר בא ללמד שחייב על כל נפש שאם שרט על חמש מתים בחמש אצבעותיו חייב חמש עכ"ל ותמיהני דבכה"ג שאם שרט בחמש אצבעותיו חייב חמש גם על נפש אחד דומיא דקרחה מכות כ' ב' דסך ה' אצבעותיו נשא ואותבינהו בבת אחת דהויא ליה התראה לכל חדא וחדא והכי הול"ל שאם שרט על חמש מתים שריטה אחת אף באצבע אחד חייב חמש על כל נפש ונפש ונראה דדברי בעה"ט על התורה אטעיתי' שכ' בויקרא י"ט כ"ז פאת זקנך וסמיך ושרט לנפש לומר כשם שחייב על הפאה בה' פיאות כך חייב אם שרט ה' שריטות בה' אצבעות עכ"ל אבל פשוט דכוונת בעה"ט על מת אחד לחייב על כל שריטה ושריטה אבל דברי ר' יוסי שאמר לחייב על כל מת ומת פשוט בעיני דאפי' שריטה באצבע אחת ותו לא מידי. ולענין משכ"ר ויש לשאול כו' עיין להגרש"ש במכות כ' ב' שהקשה שם תרתי למ"ל והניח בצ"ע ולא ראה שהיא שאלת רבינו היראים אולם כל קושייתם אינו אלא לפרש"י שפי' מ"ש בגמרא שם ת"ל ושרט לחייב על כל שריטה ושריטה דהוא מריבויא דוי"ו ושרט אבל ללשון ראשון שפרש"י שם דהומ"ל לנפש לא תשרטו במקום ושרט לנפש לא תתנו יש לפרש דכוונת הגמרא נמי מדין גז"ש וה"ק ת"ל ושרט וילפינן הך ושרט ממ"ש גבי כהנים שרטת לחייב על כל שריטה ושריטה וא"כ אין כאן תרי רבויא וכ"כ התו"ה בביאור הספרא בפ' קדשים סי' ע"ה עיי"ש שהביא שכן פרש"י בפי' החומש אמור כ"א ה' ואזדא לה מש"כ המנחת החינוך מ' תס"ז על פרש"י בפ' אמור דלכאורה קשה למה הניח רש"י דרש שדרשינן בש"ס דידן מן ושרט האמור גבי ישראל ד"ז עיי"ש דלפי הנ"ל גם דרש שדרשינן בש"ס דידן הוא ג"כ מגז"ש וכפי פי' הראשון שפרש"י בגמרא דמכות שם וכ"כ השם חדש דרבינו ס"ל כל"א שפרש"י שם: