תועפות ראם שיח

מעיל האפוד כו'. הרמב"ם פ"ט מהל' כלי המקדש ס"ג כתב וה"ה לכל בגדי כהונה שהקורען דרך השחתה לוקה וכתב שם המל"מ וז"ל בעל ק"ח סי' ס"ח ס"ל דדוקא בשאר בגדי כהונה אינו לוקה כ"א דרך השחתה אבל במעיל לוקה אפי' שלא בדרך השחתה ומטי בה ממ"ש רבינו בפ"ח מהל' מעה"ק דין כ' יע"ש ולדידי ליתנהו להני מילי עכ"ל. ועיין בד' המל"מ ספ"ט מהל' כלאים שכ' שם דה"ה לכל בגדי כהונה אלא שמפני שאיסור הקריעה בבגדי כהונה ממעיל ילפינן לה כו' מש"ה נקט מעיל ע"כ ולענין ראיית הק"ח ממש"כ הרמב"ם בפ"ח מהל' מעה"ק דין כ' ראיתי בספר הר המוריה שם שכתב וז"ל ובאמת אין ראיה מכאן דלחייב על המעיל אף שלא כדרך השחתה לפי שיש בו תיקון באופן אחר עכ"ל והמנחת חינוך מ' ק"א כתב דאף קריעה לשם מצוה הוי דרך השחחה כיון דכל עיקר הקריעה לבטלו מתורת בגד אף שהוא לצורך מצוה כיון שהיה בגד ונקרע ואינו בגד הוי דרך השחתה דעיקר טהרת הבגד הוא מטעם דנשחת ע"כ צריך לתקנה זו להכניסו פחות מג' על ג' עכ"ד: