תועפות ראם שטז

מן הבדים. לשון הנדפס הוא "שלא להסיר את הבדים מטבעות הארון" והוא כפשטי' דקרא דכתיב לא יסרו ממנו פי' הבדים לא יסורו מן הארון והיינו בטבעות שבארון ומה שכתוב לא יסורו ממנו דהיינו מן הארון ולא כתוב לא יסורו מהן דהיינו מן הטבעות כבר העיר בזה האלשיך עיי"ש על דרך הדרוש ועיין בספר אור החיים עה"ת שדקדק על הא שאה"כ ממנו ולא הספיק לומר לא יסורו והענין מובן שממנו הוא עיין בדבריו מש"כ לתרץ והנה לפמש"כ כאן בהכת"י שלפנינו נראה שמפרש לא יסורו דקאי על הטבעות שבארון שלא יסורו ממנו פי' מן הבד והיינו שלא יופסק הנחת הבדים בטבעות לעולם וזש"ר הזהיר הכתוב שלא להסיר הטבעות הארון מן הבדים דכתיב כו' וא"ש לפי"ז הא דכתיב ממנו דהיינו מן הבד לאשמועינן דאפי' אחד מן הבדים שהסיר מן הטבעות לוקה וכדברי הרמב"ם ספ"ב מהל' כלי המקדש ובאמת בס' מעה"ח כ' ע"ד הרמב"ם בזה"ל ומפרשיו לא כתבו מאין למד כן ופשטא דקרא משמע שאם הסיר שניהם עובר בלאו ולדבריו אם הסיר שניהם אפשר שלוקה שמונים ואפשר שמצא כן בברייתא דמלאכת המשכן שהביאו התוס' בכ"מ ואינה מצויה בידינו כו' עיי"ש וכן ראיתי בספר לקט אליהו למנין המצות ח"ש לאוין פ"ו שכ' ע"ד הרמב"ם בזה"ל וכעת נעלם ממני מאין הוציא רבינו דהמסיר בד אחד לוקה דלמא דוקא שתים כדכתיב לא יסורו כו' ועוד נ"ל ראיה מסנהדרין דכ"א בלא ירבה לו סוסים דמלך דאי לאו דכתיב קרא למען הרבות סוס דמני' ילפינן דחייב על אחת הוי אמרינן דאינו חייב אלא על הרבה סוסים א"כ מנ"ל לרבינו דחייב על בד אחד וצ"ע עכ"ל ולפמשכ"ר וכתבתי בפירושו איך הוא מפרש בכתוב לק"מ דמבואר הוא בתורה מדכתיב ממנו דהיינו אפילו מבד אחד. מיהו בלא"ה אפי' לפשטי' דקרא דלא יסורו פי' הבדים ממנו פי' מן הארון אומר אני דיפה פסק הרמב"ם שהמסיר אחד מן הבדים מן הטבעות לוקה וראיה ממנחות צ"ט ב' אמר ר"ל כל המשכח דבר אחד מלמודו עובר בלאו כו' פן תשכח את הדברים רבינא אמר כו' רנב"י אמר כו' ועיין להלן סי' שנ"ט שבארתי דברי הגמרא לעומקן בעזה"י עכ"פ הרי אע"ג דכתיב פן תשכח את הדברים בלשון רבים וכן ופן יסורו מ"מ לא בעינן שישכח כל מה ששנה אלא המשכח דבר אחד מלמודו עובר בלאו ועיי"ש בביאורי מש"כ בעזה"י ומסנהדרין דכ"א אין ראי' להיפך דשאני התם מדכתיב רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה הוי אמינא דאינו חייב אלא על הרבה סוסים דע"י הרבוי ישיב את העם מצרימה להכי אצטריך קרא למען הרבות סוס דאפי' אחד בטל עובר בלאו. ודע דבמש"כ המעה"ח שם ובלקט אליהו שם ובמדרש רבה במדבר ספ"ה הגרד"ל והגרש"ש מענין נושאי הארון שהיו פנים כנגד פנים ואחוריהם לחוץ ראיתי בספר רבינו בחיי פ' תרומה כ"ה י' שכ' שכן תמצא בפרק שתי הלחם כשנושאין ארון על כתפיהם פנים כנגד פנים ואחוריהם לחוץ ובדיו מונחים לרחבו של ארון וארבעה היו נושאין אותו שנים מצד זה ושנים מצד זה ע"כ עכ"ל ונראה שכן הי' בגירסת הראשונים אף שאינו לפנינו בפ' שתי הלחם: