תועפות ראם שטו

כל המחטיאים. כ"כ הרמב"ם פ"י מהל' ע"ז ה"ו ועיי"ש בכ"מ אבל הסמ"ג לאוין מ"ט והראב"ד ס"ל שלאו זה הוא דוקא על ז' אומות ועיין בחינוך ס"פ משפטים ובהגהת מל"מ שם ועיין גיטין מ"ה א' בפרש"י ופנ"י שם והרמב"ן בפי' התורה דברים כ' י' פי' ג"כ דלא ישבו בארצך וגו' בז' אומות קאי ואפי' הם אם עזבו את אלהיהם מותרין לישב שם עיי"ש ודלא כמש"כ מהרש"ל בביאוריו לסמ"ג וראיתי בספר משנת חכמים סי' מ"ג ביבין שמועה שם שכ' דהרמב"ם שפסק דלא ישבו בארצך בכל האומות לשיטתו אזיל דפסק בפי"ב מהל' א"ב דלא תתחתן קאי על כל האומות והיינו כר"ש דדריש טעמא דקרא ואייתר לי' כי יסיר לרבות כל המסירין והה"נ בהך קרא דלא ישבו בארצך לר"ש דס"ל דדרשינן טעמא דקרא הטעם דפן יחטיאו וגו' הוא אך למותר א"כ דאתי קרא לרבות כל המחטיאים ואף שאינו מז' אומות. אבל לדעת רבינו הרא"ם ז"א דביראים סי' כ"ז פסק דלא כר"ש עיי"ש בתו"ר אות י' וכ"כ ביראים סי' קל"ו ר"ש לטעמי' דדריש טעמא דקרא וקי"ל כר' יהודה כו' ואפ"ה כ' כאן כיון דכתיב פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאים איברא דבסי' ש"פ כ' היראים דקי"ל כר' שמעון דסנהדרין כ"א א' והוא כשיטת רבינו סי' ר"מ דר"ש ור' יהודה הלכה כר"ש עיי"ש בביאורי ולפי"ז א"ש פסק היראים שבסי' זה.

השם חדש במחכ"ת נעלם ממנו גמרא זו דעירובין ס"ב א' והלך למרחוק בע"ז כ' ב' לא לבית דירה אמרו כו' עיין בדבריו ושגיאות מי יבין: