תועפות ראם שיא

ולאו דוקא עקב בצד גודל שהרי כו' כ"ה לשון הסמ"ג לאוין רצ"א, ובירושלמי פ"א דברכות ה"א אמרו זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו כו' ח"א כמלאכים וח"א ככהנים כו' שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל בצד עקב משמע משם דוקא וכ"כ התוס' ישנים יומא שם עיי"ש שכ' אי נמי רצין עקב בצד גודל שלא להראות כחו עושה כן אלא כי כן צריך לו לילך בשעת עבודה כדפי' עכ"ל ודבריהם אלו אינם מובנים והנראה לי דט"ס יש שם וכצ"ל אי נמי רצין ועולין בכבש עקב כו' ור"ל דמתני' ה"ק היו רצין עד לכבש והולכין בכבש כדרכן עקב בצד גודל וזה שסיימו בת"י שלא להראות כחו עושה כן כו' פי' במ"ש ועולין בכבש לא להראות כחן היו עולין לכבש דעולין בכבש כדרכן עקב בצד גודל אלא עיקר הקדמתן במ"ש היו רצין דהיינו עד לכבש ולאפוקי ממ"ש בד"ה בזמן שהן מרובין רצין בכבש כו' והוא ברור להגיה כן בעז"ה וראיתי בס' מצות השם ס"פ יתרו שכתוב שם בהגה"ה בזה"ל ואין לפרש רצין עד הכבש ועולין כמבואר למעיין בש"ס שם אר"פ וכו' עכ"ל ובאמת לא מוכח משם מידי דוק ותשכח ועיין מדרש ש"ר פ"ל ס"ב ובחי' הגרש"ש שם אות ג' שכ' על פרש"י דסוכה "אינו מדוקדק" ובאמת ס"ל כרבינו הרא"ם.