תועפות ראם שט

תיבת דנחלקו הוספתי ועיין לעיל סי' מ"ב ומש"ש בביאורי אות ה' ולשון הסמ"ג לאוין רכ"ז אמנם מצינו ר' יהושע שנחלק עליו במס' ידים כו'.

לשון הנדפס מדכתיב בדרך הזה עוד שלא אסר כו' אבל משאר ארצות מותר כו' והוא הנכון דנראה סמוכין לדברי רבנו הרא"ם ממש"כ בכל הג' מקומות שנכפל האזהרה תיבת עוד ואיתא בת"כ ויקרא כ"ז כ' עה"פ לא יגאל עוד לכמות שהיתה אינה נגאלת אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה ועיין ערכין כ"ו א' דכ"ע דרשי הכי וכן בסנהדרין קי"א ב' אמר ר"ע לא תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים וא"כ כאן שכתוב באזהרה לא תוסיף עוד לראותה, לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד, הכוונה ג"כ כמו שהי' מקודם דהיינו מא"י למצרים שהוזהרו שלא לצאת מא"י לשבת במצרים כמו שבאו לשם בפעם הראשון אבל משאר ארצות מותר. והרב הגאון הגדול רא"ד שליט"א בקונטרס יגדיל תורה סי' קכ"ג גפן אדרת אות י"ג טייל שם ארוכות וקצרות בענין דרשת עוד וביאר שם דברי הירושלמי ספ"י דסנהדרין שאמרו שם וכה"א לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד לישיבה אין אתה חוזר אבל חוזר אתה לסתירה ולפרקמטיא ולכבוש את הארץ דוכן הוא אומר חוזר עמש"ש במשנה לא תבנה עוד דדריש בה ר"ע [דהלכה כמותו] לכמות שהיתה אינה נבנית כו' עז"א וכה"א לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד דהיינו לכמות שהיו יושבין במצרים א"א חוזר דהייינו ישיבת קבע אבל חוזר את לסחורה כו' ודלא כפי' הפני משה שם וא"ש בזה מ"ש רבינו וסמך לדבר שהלך דניאל מבבל לאלכסנדריא של מצרים ולכאורה קשה דלפי הירושלמי דלסחורה רשאי לחזור שם הי' מותר לדניאל לילך שם שלא בישיבת קבע ואף מא"י למצרים אבל לפי הנ"ל א"ש דממילא מדרשת הירושלמי דלסחורה רשאי לחזור והיינו ע"כ מדכתיב עוד דהיינו לכמו שהיתה שמעינן נמי דהיינו נמי דוקא מא"י למצרים כמו שהיתה וכדברי רבינו וא"כ נכון גי' הנדפס דלא גייז תיבת עוד דעיקר ראיית רבינו הוא מדכתיב עוד ודלא כמש"כ בריקאנטי סי' תקע"ג ע"ש הרא"ם כלשון הכת"י שלפנינו ובס' מעה"ח כ' דיש סעד לדברי הרא"ם שאחד מג"מ שנכפל האזהרה הוא מה שנאמר בקללות. שבמ"ת והשיבך ה' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף ויש לדייק דרק בדרך הזה היינו מא"י למצרים נאמרה האזהרה. ועיין גיטין נ"ז א' מכפר סכניא של מצרים דא"ל אביי לר"י ומאחר דהוו צדיקים כולי האי מ"ט איענוש ול"א משום דיתבי במצרים י"ל משום דנקבצו ובאו לשם משאר ארצות לא מא"י ואין איסור בכה"ג לדעת רבינו אבל בההיא דסוכה נ"א ב' באו לשם מא"י בימי חוניו בן שמעון הצדיק כמ"ש במנחות ק"י א' וכן פי' הש"ק בירושלמי פ"ה דסוכה ה"א לכן שפיר איענשו דעברו אהאי קרא דלא תוסיפון ועיין סמ"ג ל"ת רכ"ז ובמרדכי ס"פ הערל והריטב"א בחי' ליומא דל"ח א' שהביאו דברי היראים וראיתי בבאור מעשה בצלאל להריקאנטי שם שכ' ע"ד היראים וז"ל צ"ל אף דלא דייקינן הכי שלא לאסור רק דרך המדבר כדרכם בעלותם ממצרים כדכתיב בפ' בשלח לזה עכ"פ דייקינן שלא לאסור מארץ אחרת עכ"ל וכ"כ בשו"ת די השב חי"ד סי' ט"ו וז"ל ונראה שאין כוונת הרא"ם על הדרך עצמה שאסור לילך מדרך א"י למצרים דא"כ אינו אסור אלא מדרך המדבר ים סוף דהיינו הדרך שהלכו בו ישראל אלא הכוונה היא שלא ילך מא"י למצרים ואפי' הולך בדרך אחר שזהו עיקר האיסור ולא בדרך הדבר תלוי עכ"ל. והוא דלא כמש"כ הגאון מהריש"ן בס' דברי שאול ריש פ' מסעי וז"ל כיון שלא אסר רק אותו הדרך שמא"י למצרים א"כ מסתבר שלא אסר רק באותו הדרך שנסעו ממצרים לארץ לכך נכתב בספר לדעת כל המסעות והמוצאות שהיו עפ"י ד' ואסור להם לשוב בדרך הזה למען דעת שהי' ענין נפלא וגדול עד שאסר לשוב בדרך הזה לעולם ודוק היטב כי הוא דבר חדש עכ"ל ובאמת אין דבריו נראין כלל והוא דבר תמוה לומר דאנשי אלכסנדריא של מצרים דאיענשו דעברו על לא תוסיפון לשוב וגו' שהלכו למצרים בדרך המסעות של בני ישראל, ואע"ג דאסור לצאת מא"י לכל חו"ל מ"מ לאו ליכא ואע"ג דאיכא מ"ע וירשתם אותה וישבתם בה לדעת הרמב"ן כ"כ בס' רביד הזהב פ' שופטים. וראיתי בקובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו בראש חלק ג' אגרות הרמב"ם שכתוב שם תולדות הרמב"ם ובהערה אות י"ב כ' להשיג על הרב החכם בעל שבילי עולם בפי' דברי הרמב"ם פ"ה מהל' מלכים ה"ח שכ' "ואם יחשב לישב ולהשתקע שם אין בו מעשה" דלדעת בעל שבילי עולם הפי' אין בו מעשה ללקות עליו אבל האיסור במקומו עומד ולדעת הרב המשיג שם אם נכנס לפרקמטיא אפילו נתיישב בה אח"כ אין בו איסור דע"ז לא באה האזהרה וכן משמע לשון הירושלמי ונסתייע שם מדברי הרשב"ץ ז"ל בספרו זהר הרקיע עיי"ש ובס' שדי חמד כללים מערכת יו"ד כלל מ"ו כתב בשם הרב אש דת בפ' שופטים דמי שהולך למצרים לסחורה כיון שנכנס בהיתר מותר לישב שם אחר כך והרב הגאון המחבר תמה עליו נהי דמלקות ליכא איסורא מיהא איכא עיי"ש וכיון לדברי השבילי עולם שכ' להשיג על הרשב"ץ עיין בדבריהם ודע דרבינו בחיי סדר שופטים כ' דעת רבינו הרא"ם וז"ל ויש שסוברין שמצות דורות היה אבל לא אסר הכתוב הדירה במצרים אלא לאותן שבאים לשם מא"י וכן יורה לשון בדרך הזה שאתם הולכים שמגמת פניכם לארץ לא תשובון ממנו למצרים עכ"ל: