תועפות ראם רסז

עיין סמ"ג עשין קכ"ג כדברי רבינו וכ"כ החינוך פ' עקב מ' תל"ה והגרי"פ שם כ' מצוה ליתן טעם שלא הערה דברים הללו במקומן בפ' ואתחנן ו' י"ג דכתיב ג"כ ובשמו תשבע עכ"ל ופשוט הוא בעיני דלק"מ לפי הסוגיא דתמורה ג' ב' לפי הגירסא שלפנינו והיא גי' הרמב"ם בסה"מ מ"ע ז' הכתיב קרא אחרינא ובו תדבק ובשמו חשבע ועיי"ש בפרש"י וא"כ ובשמו חשבע השני דמיותר להוסיף בא לשבועת הרשוח דהיינו מי שנתחייב שבועה בב"ד דמ"ע להשבע בשם של הש"י וכמש"כ הלב שמח שם להרמב"ם פי' הסוגיא דתמורה שם וא"כ החינוך דאזיל בשיטת הרמב"ם שפיר עביד שלא הערה דברים הללו בפ' ואתחנן וגם בד' רבינו כאן צ"ל דכתיב בפ" עקב וכ"כ בס' יראים הנדפס וכן מוכח ממש"כ ובו תדבק שאינו בפ' ואתתנן ולפי"ז צ"ל אותו ולא ואותו, שו"מ בס' דבר מצוה שתי' קושיית הגרי"פ כנ"ל ועיי"ש בסה"מ להרמב"ם שה"ר כי השבועה בעת הצורך מצוה בה והיא מ"ע ממה שאמרו שבועות ל"ה ב' אמרה תורה השבע ואל תשבע כו' שכמו ואל תשבע היא מל"ת כן השבע הוא מ"ע והלב שמח כ' וראי' זו טובה מאד. ואני אומר דז"א אלא לפרש"י שם אמרה תורה השבע שבועת ה' תהי' בין שניהם אבל הרשב"א והריטב"א שם הסכימו יותר לפיר"ח שפי' אמרה תורה השבע והשביע הכהן את האשה כו' וזה שפיר הוי מ"ע שהוא חלק מעיקר המצוה שמנאה הרמב"ם עשין רכ"ג לעשות לסוטה כתורה שנאמר ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת ע"כ אבל לענין שבועת הרשות אין לנו ראי' מכאן, ומש"ר ותניא כו' כן הוא במדרש תנחומא ורבה פ' מטות ויש כאן חסרון הניכר בדברי רבינו ואחר ובשמו תשבע צ"ל אם יש בך כל המדות האלו אתה רשאי להשבע בשמו ואם לאו כו' וכ"ה במדרש שם ועיי"ש בהגרד"ל אות ד' שיש ט"ס בהגהתו שם ופשוט דכוונת הגרד"ל לב' הגהות במדרש שם, א') שכתוב במדרש שם ואותו תעבוד והגרד"ל ר"ל להגיה אותו תעבוד, ב') אחר וזהו שנאמר עליו ובו תדבק שבמדרש שם הגיה הגרד"ל הב' תיבות ובשמו תשבע אם יש בך כו' והמעתיקים צרפו ב' הגהותיו יחד וגם שבשו בדבריו לכתוב ואותו ויצא העגל הזה כאלו כוונת הגרד"ל למחוק מה שבנתיים ולכאורה הך ותניא כו' שכ' רבינו הוא סותר דבריו הקודמין שמזו הברייתא שבמדרש השיג הרמב"ן בסה"מ שם על הרמב"ם ובה"ג שחשבו ובשמו תשבע למ"ע עיי"ש בדבריו אולם עיין מג"א שם שיישב ד' המדרש דהיינו דוקא כשאין כ"כ צורך לישבע כו' אבל בהיות עם הצורך להשבע מצוה יש בה ועיין בלב שמח שם ישוב אחר והכ"מ בראש ס' המדע כ' ליישב להרמב"ם שיראי ה' מצוה להם לישבע ולשאר כל אדם אסור: