תועפות ראם רסד

פי' הקנם כו' כ"ה בנדפס ותיבת מכרם שכתוב כאן צ"ע ועיין ב"מ י"א ב' מת"כ נתינה כתיב בהו כו'.

דגנו כצ"ל וזה כמש"כ הר"ש שלא באו לעונת מעשר קודם מירוח כל פרי ופרי כמו שמפורש עונתו בפ"ק דמעשרות מ"ה וכמו שפי' בס' מלאכת שלמה שם ולשון עונה לאו דוקא אבל בס' משנה ראשונה כ' דלא כהר"ש אלא עונת המעשר הוא כמ"ש בפ"א דמעשרות מ"ב כו' עד מ"ה ובנדפס איתא פי' שלא נתנו ולא נתחייבו במעשר ואיני מבין דבריו ואולי צ"ל שם שלא נתבשלו וכאן צ"ל שלא נגמרו ודא ודא אחת היא שו"ר להשם חדש שכ' להגיה שלא מירחו ולא נתחייבו כו' והיינו כפי' הר"ש עכ"ל.

שנינו במנחת יו"ט היו מתוודים כו' וכ"ה בנדפס ותנן במנחה ביו"ט הי' מתודה כו' ולפנינו במשנה י' פ"ה דמע"ש במנחה ביו"ט האחרון היו מתוודין כו' ורבינו העתיק גי' המשנה שבירושלמי שם וכן כ' רבינו לעיל ד' המשנה ו' דפ"ה דמע"ש בזה"ל עי"ט הראשון של פסח כו' שהוא ג"כ כגי' הירושלמי שם כמש"כ התוי"ט ולא כמש"כ בנדפס עי"ט האחרון של פסח כו' הי' ביעור דהעיקר כגי' הכת"י שלפנינו כמש"כ רבינו בסמוך ולמה אמרו עי"ט הראשון של פסח להתודות כו' וכ"כ רבינו בסוף הסימן ובשעת הביעור וידוי. [ומשם יש לדחות דכוונת רבינו באותו רגל שהיה הביעור הי' הוידוי מיהו הביעור הי' בעי"ט הראשון של פסח והוידוי הי' במנחת יו"ט האחרון ש"פ] וידידי עוז הרב הג' וכו' ר' מרדכי אלי' שליט"א ראבינאוויץ המחבר ס' נר למאור מצא חבר לדעת היראים בתוס' רי"ד בחי' לנדרים ד' פ"ד ב' (סי' י"ב) שכ' וז"ל והביעור של שלש שנים הי' בערב הפסח של רביעית כדמפרש בספרי וכדתנן במע"ש כו' עד הפסח וביו"ט הראשון של פסח הי' הוידוי בערתי הקודש מן הבית כו' עכ"ל מבואר דגירסתו ג"כ במשנה י' לא הי' במנחה ביו"ט האחרון כ"א ביו"ט סתמא כמו שהוא במשנה שבירושלמי וסמך אמשנה ראשונה מ"ו דפירש שם שהביעור הי' בעי"ט הראשון והוידוי הי' למחרתו כדברי היראים רק שקשה ע"ז ממה דפרכינן בירושלמי במע"ש שם ויתודה ביו"ט הראשון של פסח ומשני כדי שיהא לו מה ליכול ומוכח מזה דגם הביעור לא היה עד עי"ט האחרון וכמש"ש הגר"א בשנ"א ואולי הי' להם פי' אחר בד' הירושלמי עכ"ד. והשם חדש העיר מדברי רש"י סנהדרין י"א ב' סד"ה דזמן ביעורא מטא שכ' שם הי' מבערו ערב פסח ומתודה בערתי הקודש אלמא שהי' רש"י גורס עי"ט הראשון ועיי"ש בס' יד רמה.

המלות המוקפות ליתא בכ"י והוספ' עפ"י הדפוס, המעתיק. אבל גם שם בשבוש וכצ"ל אחר רבעי נתתיו ללוי, זה מעשר לוי וגם נתתיו זו תרומה כו'.

למת לא לקחתי ממנו ארון כו' כצ"ל ש"ח.

של פסח כצ"ל וכ"ה בנדפס ועיין להלן אות ז'.

הביעור כצ"ל וכ"ה בנדפס וכ' השם חדש דברי רבינו ל"ז להבינם שהרי הביעור הי' עי"ט והוידוי הי' ביום שלאחריו כדתנן במתניתין והביאה רבינו כו' ופשוט דלק"מ דבשעת שכ' רבינו לאו דוקא אלא דר"ל באותו זמן ורגל וכן מש"כ רבינו למעלה ולמה אמרו עיוט"ר ש"פ להתודות לאו דוקא להתודות אז אלא ר"ל לבער כדי שיוכל להתודות אח"כ למחרתו: