תועפות ראם רנט
Toafot Re'em 259 · תועפות ראם · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר רבי כצ"ל ותיבת אמי ט"ס [הגרא"ד].
ומה שנהגו כו'. כדברי רבינו כ"כ האו"ז הל' ר"ח סי' תנ"ב עיי"ש ומקור למנהגינו שמעתי שהוא מ"ש בירושלמי סנהדרין פ"ה ה"ג א"ר יסא כגון אנא דמן יומוי לא צלית מוספא מן דלא ידע אימת ירחא ופי' מוספא הוא בשבת שלפני ר"ח דלא התפלל תפילת מוסף עד שידע מקודם מתי יהי' ר"ח כמנהג שלנו, ומ"ש כאן רבינו ועוד אפי' היה ראש ב"ד בינינו א"צ לקדש כו' אר"י א"ש הלכה כר"א בר שמעון הוא תמוה דאם הי' גי' רבינו בגמרא ר"ה כ"ד א' אר"י א"ש הלכה כר"א בר"ש דבין כך ובין כך אין מקדשין אותו א"כ לא א"ש מ"ש אביי אח"ז אף אנן נמי תנינא כו' ובנדפס הגי' ואמר ר"י א"ש הלכה כר"א ב"ר צדוק כגי' שלפנינו אך חסר שם בדברי רבינו דעת ראב"צ דאמר במשנה שם אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים ובס' ווי העמודים תמה ע"ד רבינו שם דמאי ראי' מייתי רבינו הא בזמנו מקדשין ועיין שם חדש ואינו תח"י כעת אולם בפשוט נראה דבזמנו מקדשין ע"פ הראי' ובשבת שלפני ר"ח עדיין אין ראי' כלל וא"כ אפי' ראש ב"ד בינינו אין לקדש אז וכדברי האו"ז שם. והנה הרמב"ן בסה"מ מ"ע קנ"ג כ' ואני סבור שאין קידוש החודש מעכב ולא הצריכו חכמים לומר מקודש מקודש אלא שהוא מצוה או לפרסומי מילתא בעלמא אבל מכיון שהסכימה דעת ב"ד שיהי' החודש הזה מלא או חסר קורא אני בו אשר תקראו אותם שהרי ר' אליעזר בר"צ [צ"ל ב"ר שמעון] אומר בין מלא בין חסר אין מקדשין אותו כו' וראב"צ שהלכה כמותו אמר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו אלמא אין קידוש מעכב עכ"ל. ונראה שלפי"ז מה שאמרו במשנה ר"ה כ"ה ב' ובת"כ ויקרא כ"ג ד' נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הר"ז מעובר אלמא דהוי לעיכובא דאל"כ אמאי הוי מעובר בשביל שחסרו מצוה בעלמא וצ"ל דפי' מקודש אין ר"ל תיבה זו בלבד אלא שלא הספיקו להסכים בדעתם שיהי' החודש הזה חסר וד"ז הוא לעיכובא וא"ש לשון המשנה ולא הספיקו לומר מקודש ולא תני מקודש מקודש תרי זימני דהא ראש ב"ד אומר מקודש וכה"ע עונים אחריו מקודש מקודש ועיין טו"א שכ' דאמירת מקודש מהראש ב"ד הוא לעיכובא ומה שכה"ע עונים אחריו מקודש מקודש אינו מעכב אלא גזה"כ הוא למצוה עיי"ש. אבל לפי דבריו אינו מדוייק לשון ולא הספיקו לשון רבים דהול"ל ולא הספיק בלשון יחיד כיון דעל ראש ב"ד לחודא קאי אבל לפי מה שבארתי להרמב"ן דלא הספיקו לומר מקודש היינו לחשוב בדעתם להסכים שיהי' החודש חסר א"ש מה דנקט לשון רבים דכולם מסכימים לזה. ורבינו היראים כאן לא זכר מ"ש בר"ה כ"ד א' מקודש מקודש תרי זימני למ"ל דכתיב מקראי קדש ואפשר דס"ל דהני לעיכובא דהיינו מקודש שהראש ב"ד אומר ומקודש הב' שכל העם עונים אחריו [ודלא כהטו"א] אבל מה שהעם עונים תרי זימני מקודש לא הוי אלא אסמכתא ומש"ה לא כ' רבינו ד"ז [ול"נ פשוט דחסר בדברי רבינו מלת מקודש השני אלא שלא חש לכתוב מנ"ל ד"ז דצריך ב"פ דאל"כ הל"ל וכה"ע עונין אחריו, ותו לא. דהא אמקודש קאי הגרא"ד שליט"א].
ר"א בר"ש. וה"א ברוב ספרים כמש"כ הרדב"ז בשו"ת חלק חמישי סי' שני אלפים ר"י עיי"ש שכ' די"ג בברייתא ראב"צ ואפ"ה לא תקשה מראב"צ דברייתא על מ"ש במשנה דבברייתא פי' אין מקדשין אותו אין חובה לקדש ובמתני' פי' אם לא נראה בזמנו אין רשאין לקדשו וכן נראה מפיה"מ להרמב"ם עיי"ש ועיי' בהגהות חשק שלמה לר"ה כ"ד א'.