תועפות ראם רנד

היינו שילמוד בסברא ובשימוש ת"ח כמש"ר בסמוך ומבואר בת"כ ריש פ' בחקתי שהמקום ית' מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה.

בנדפס הגי' דכתיב ולמדתם אותם קרי ביה אתם וליתא בגמרא שם לפנינו וכן ברמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ג ועיין פרש"י אולם בב"ב כ"א א' איתא ועיי"ש בתוס'.

את בניכם. מיותר.

לפנינו ובנדפס רב אחא [הגרא"ד].

משמע הא למד כו' כצ"ל וכן בהגה"ה שנ"ב [המובא בסמוך אות ו'] צ"ל כ"ש למד כו' אלא בלימד אבל למד קיים עדיף מיני' ועיין בנדפס שצריך גם שם להגיה קצת ועיין בקדושין מ' ב' בתוס' ובב"ק י"ז א' בשם ר"ת והמהרש"א נתקשה בדבריהם ולפי' רבינו הרא"ם א"ש ודו"ק, ובס' אהלי יהודה ביאור לספרי כ' ע"ד רבינו וז"ל וצ"ע דאימא הא דלא אמרו למד אמרינן לא משום דגרע מקיים אלא משום דאי לא למד האיך קיים וכמ"ש התוס' וי"ל דס"ל לרבינו דכיון דלענין השבח עסקינן אם איתא דלמד עדיף מקיים לא הו"ל למישמט מלשבח בלמד ולמסמך אמאי דהוה בכלל קיים עכ"ל ומש"ר יש לתמוה קצת כו' בנדפס הוא בסי' ל' מצוה ושננתם [להלן בסי' רנ"ח הוא בכת"י] ולפי הנראה שם הוא מקום השאלה ובס' אהלי יהודה כ' לתרץ זה. ושמא י"ל דובלכתך בדרך לא פסיקא שבניו עמו בדרך ומהא שמעינן דלא קאי ובשכבך אלא על ודברת בם, א"נ מדכתיב לא ימוש וגו' שמעינן דלא קאי ובשכבך וגו' אתרווייהו עכ"ל ובשו"ת מנחה בלולה למהר"ש מסלאנים כ' על שאלת היראים וז"ל והנה לכאורה דבריו נעלמו ממני דהא בלא"ה מחוייב מצד והגית יומם ולילה כו' עכ"ל ואיני מבין כוונת דבריו בזה דע"כ כוונת היראים לשאול דהו"ל לקיים מצות ושננתם לבניך בבקר ובערב כקריאת שמע פי' כמו שאנו קורין ק"ש שחרית וערבית למ"ד ק"ש דאורייתא משום דכתיב ודברת בם וגו' ובשכבך ובקומך וא"כ הו"ל לקיים שחרית וערבית ושננתם לבניך דבשכבך ובקומך אתרווייהו קאי פי' אתרווייהו על ושננתם לבניך ועל ודברת בם והס' אהלי יהודה לכאורה נראה שכ' לתרץ בתי' השני דמאזהרת הקב"ה ליהושע לא ימוש וגו' והגית בו יומם ולילה אגלאי מילתא דגם מה שכתוב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך קאי על ודברת בם לחוד דהיינו כמו והגית בו כמש"כ בס' נשמת אדם כלל ט' אות ד' דדוקא במקום דכתיב הגיון לבי הוא במחשבה אבל הגיון ולא כתיב לב פירושו דבור כדכתיב במשלי כי אמת יהגה חכי ואין מחשבה נופל על החיך אולם ז"א דאם נימא דוהגית בו יומם ולילה היינו ודברת בם שכתוב בספר התורה א"כ מאי לא ימוש ספר התורה הזה מפיך הא זימנא קבוע לי' בשכבך ובקומך ועכצ"ל להיפך דכוונת הפסוק שבס' יהושע כמש"כ בתורה ושננתם לבניך וע"ז לא נקבע זמן וזהו שכיון האהלי יהודה בתירוצו מדכתיב לא ימוש וגו' ולא נקבע זמן לזה שמעינן דלא קאי ובשכבך ובקומך על ושננתם לבניך דהתם לא קביעא לי' זימנא כ"א על ודברת בם לחוד ולפי"ז מש"כ הס' מנחה בלולה הוא ממש כתי' השני שבס' אהלי יהודה ותל"מ.

נ"ב הכ"י כן: "ממקיים ילפינן כיון דקיים אמרינן כ"ש לימד אלמא קיים עדיף והא אמר מר גדול תלמוד וכו' פירוש גדול תלמוד עדיף ממעשה וסובר המקשה דאפילו לימוד קאמר ומתרץ, הא למיגמר והא לאגמורי לא אמרינן גדול תלמוד אלא בלימד אבל לימד קיים עדיף מיניה". ע"כ הגהה.