תועפות ראם כה

בנדפס סימן רכ"ב.

בווי העמודים לספר יראים הנדפס כ' וז"ל תימא דבסנהדרין נ"ד א' אמרינן הבא על אחי אביו חייב שתים כו' דערות אחי אביך ממש קאמר עיי"ש ברש"י כו' וכ"כ החינוך סי' קצ"ט והרמב"ם בסה"מ סי' שנ"א ושנ"ב ע"ש עכ"ל ולא ידעתי מקום לתמיהתו הא דשרי רבינו עכ"פ ברורים מסיפא דקרא אל אשתו לא תקרב וגו' ועז"א הזהיר הכתוב על אשת אחי האב. ואי משום דרבינו שייר בחיבורו שלא לבוא על האב ושלא לבוא על אחי האב גם זה פשוט דרבינו אזיל בספר יראים בשיטת הלכות גדולות וגם הוא השמיטם מן המנין ומהרש"ט בהגהותיו לס' בה"ג כ' אולי לא חשבם באשר אין נ"מ בזה כי אם לחטאות. ובס' עצי אלמוגים הל' שניות לעריות סי' א' סק"ה הניח בצ"ע דברי הלבוש אה"ע סי' ט"ו סעיף ח' שפירש ערות אחי אביך לא תגלה ומהו ערותו אל אשתו לא תקרב כו' שהוא נגד דברי הש"ס סנהדרין נ"ד א' דלכ"ע ערות אחי אביך לא תגלה היינו אחי אביו ממש ולעבור עליו בב' לאוין. וחידוש שיותר הו"ל להתפלא על רש"י בפי' החומש שם שדברי הלבוש הם ממש לשון רש"י.

בעריות. וכ"כ בנדפס ונ"ל שהוא ט"ס וצ"ל בעריריות וכ"כ הסמ"ג לאוין ק"י ועונש כרת כו' וגם עונש ערירי יש שם שנאמר כו'.

ורמינן. בנדפס ואמר רבא ולפנינו בגמרא רבה.

אם דודו. צ"ל אם אשת דודו וכן הוא בבה"ג ועיין עצי אלמוגים שם ס"ק כ"א שכ' וכל דברי בה"ג בענין השניות המה מעורבבים וצריכין תיקון גדול עיי"ש בענין אם אשת דודו: