תועפות ראם רמח

בספרי כצ"ל ועיין סוטה מ"א ב' בעין משפט אות ה' שהביא ד' רבינו ולא זכר בעל ה"ג שמנאו ג"כ במנין הלאוין אות קס"ז. ובס' כנפי נשרים בנר מצוה שיורי מצוה כ' ע"ד רבינו וז"ל אבל הרמב"ם לא חשבו במנין כו' גם לא נזכר זה לא בש"ס ולא במכילתא כו' ובאמת רבינו הביא ראי' לדבריו מהספרי ובביאור מעשה בצלאל לריקאנטי סי' תקע"ב כ' ע"ד היראים וצ"ע דנראה דהספרי ע"ד אסמכתא נקיט כו' ועיי' בסה"מ להרמב"ם בשורש ח' בהא דסנהדרין דק"י המחזיק במחלוקת עובר בלאו כו' שכ' דהוא ע"ד אסמכתא כו' וה"נ אזהרה לחנפים שכ' הספרי כו' ולק"מ וכי גברא אגברא קרמית ועיין להלן סי' שנ"ז דעת היראים בלאו ולא יהי' כקרח וכעדתו דלא כהרמב"ם ג"כ.

טוב הוא או שותק ואינו מתוך כו' כצ"ל וכ"ה בריקאנטי סי' תקע"ב ע"ש הרא"ם גם בנדפס יש ט"ס שכתוב שם או אפילו שותק ואינו מוחה מתוך יראה וחסר תיבת ולא וכצ"ל ואינו מוחה ולא מתוך יראה ועיין סוטה מ"א ב' תוד"ה כל שכ' במקום סכנה מותר ורבינו כתב להתיר גם מתוך יראת ממונו.

או חושב כו' עד ואהבתו חסר בנדפס וצ"ל כאן בדברי רבינו פן יחרה אפו עלי כו' כן הגיה הגרא"ד שליט"א.

אי שתיקנא כצ"ל וכ"ה בנדפס.

ותניא כו' עד ואפילו חסר בנדפס ודלגו מן תיבת שלום הא' לתיבת שלום הב' וכוונת רבינו למ"ש בברכות י"ז א' ומש"כ רבינו ואפי' בשוק עיין ט"ז יו"ד ס' קמ"ח סק"ו דעיקר הרבותא הוא אפי' בשוק שאינו מכירו מעולם, ודע דמש"כ הגרש"ש גיטין ס"ב א' עמש"ש בגמרא השתא אחזוקי מחזיקינן שואלין בשלומן מיבעיא כבר קדמו בזה בשו"ת מוהר"י מברונא סי' קי"ב דע"כ החזקת ידים פי' ע"י הטלת שם דאל"כ פשיטא דשרי עיי"ש ולפה"נ צ"ל בדברי רבינו ותניא ריב"ז אומר מעולם כו'.

פרש"י בסוטה שם לכילי לשון כלתה נפשי (תהלים קי"ט) שמתאוה לשתות יין תדיר. והוא פלא מ"ש יין דנקט. וברור בעיני דט"ס ברש"י וכצ"ל שמתאוה לתשועת י"י תדיר והיא פי' על כלתה נפשי. וכמש"כ שם כלתה לתשועתך נפשי ומזה ידענו דכילי בעל תאוה.

ר"ל אמר מהכא כו' כצ"ל ועיין ברבינו בחיי וישלח ל"ג י' שכתב ודרשו רז"ל כראות פני אלהים אמר ר' יוחנן מותר להחניף את הרשעים בעוה"ז שנאמר כי על כן ראיתי פניך ופליגא דר' פדת כו' דעת ר' יוחנן שמותר להחניף את הרשע מפני היראה שכן החניף יעקב לעשו ודעת ר' פדת שאף מפני היראה אסור שנאמר דובר שקרים וגו' ומה שהחניף יעקב לעשו חנופה כזאת מותרת לפי שהוא לשון כולל שני משמעות לשבח ולגנאי כו' ולשון כזה הנשמע לשני פנים מפני היראה מותר אפילו לר' פדת עכ"ל וכ"כ בספרו כד הקמח אות ח' והוא דלא כגירסתינו ר"ל אמר ולא ר' יוחנן גם התירוץ למאן דאסר לפנינו בגמרא פי' אחר דאמר ר' לוי משל של יעקב ועשו כו'.

שהמחניפין כו' כצ"ל ועיין סמ"ק סי' רכ"ח שכ' והא דאמר רשב"פ מותר להחניף לרשעים בעוה"ז זהו כשאין עושין עבירה מפורסמת.

לבבו כ"ה בנדפס: