תועפות ראם רמה

דאמר ט"ס וצ"ל ד"א.

וקונין בשותפות יחד אבל לישא כו' שותפות כדאיתא בריש מסכת ע"ז לפני כו' כצ"ל וכ"ה בהגמי"י ספ"ה מהל' ע"ז ע"ש רבינו והא דאמרו במגילה כ"ח א' תיתי לי דלא עבדי כו' י"ל לפי' רבינו אפי' בכה"ג דשרי וזהו ממדת חסידות ועיין בתוס' דבכורות שם ובטו"א למגילה שם.

לפנינו שמואל זבן כו' במר דפרזילא ועיין לעיל סי' קכ"ד אות ח' בביאורי.

להזכיר שמה וטעמא כיון שהזכיר אותה בתורה ודאי נתבטלה כצ"ל וכ"ה בנדפס ומש"ר אח"כ ומאותו טעם כו' כ' השם חדש נראה שהוא טעם אחר כלומר אפי' אם לא נתבטלה ואין אנו יודעים טעם להתירא מאותו הטעם שהתורה כו' אנו רשאין להזכירה וכ"כ הלבוש ביו"ד סי' קמ"ז עכ"ל ועיין יעה"ד ח"ב דרוש ב' בשם הזוהר, ועיין בתשו' חו"י סי' א' שהקשה שם על הטעם שכ' רבינו דהא הנביא שהזכיר בל נבו ודאי קיימת היתה אז ולא נתבטלה ואפ"ה הזכיר שמה וממה שכ' רבינו כאן וזה שאינו אסור להזכיר אלא כו' נראה דגם ע"ז הכתובה בתורה דמותר להזכיר שמה ג"כ מה"ט הוא ובנדפס הגי' ונראה לי דאינו אסור להזכיר אלא כו' משמע דמילתא באפי נפשי' הוא וכ' החכם המעתיק יאפ"ז כאן בזה"ל כל העמוד בכת"י מטושטש ונמחקו המלות ובעמל רב הצאתי המעט הזה עכ"ל.

אלא שם שנותן לה לשם אלהות שמשמע אלהות אבל שם הדיוטות כגון שמות בעלמא כשמות הנכרים אעפ"י שעשאוהו אלוה כיון שבזה השם אין בו אלהות ואדנות וגם לא ניתן לו לשם כך מותר וטעמא דכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו בשם אלהות הקפיד הכתוב כו' כ"ה בהגמי"י ספ"ה מהל' ע"ז בשם הרא"ם ובנדפס איתא אבל שם הדיוטות כגון כרע בל קרס נבו אעפ"י שעשאו כו' ועיין ע"ז נ' א' תוד"ה אבני ולדברי רבינו היראים ניחא ועיין תשו' חו"י הנ"ל.